|
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 10/2004
"הכל כבר מחכה לגשם ואני עייפתי מלרוץ"...
נשבר השרב עולה הלחות השמיים מתכסים עננים נוסע אלייך אשה יפה והרוח מצליפה בפנים הכל כבר מחכה לגשם ואני עייפתי מלרוץ בא הבייתה עוד מעט הרי לא תעזבי אותי בחוץ
הכביש מתפתל-כפר ערבי עצי תאנה במדרון אדם עם כאפייה נשים בשחור הרועים כבר כיסו את הצאן
אני עף אלייך כמו ציפור כל כלי רכב איננו נחוץ בא הבייתה עוד מעט הרי לא תעזבי אותי בחוץ
אני בא הבייתה... בא הבייתה..
כל מקום שאני עובר יכול היה להיות ביתי יכולתי לחיות שם להשתקע יכולתי גם למצוא את מותי על אם הדרך ישבתי לא פעם ממתין לאיזה כח חילוץ בא הבייתה עוד מעט הרי לא תעזבי אותי בחוץ
אני בא הבייתה בא הבייתה...
השיר היפה הזה של שלום חנוך מוקדש לכל ההורים שמרגישים שהילדים שלהם לפעמים נעלמים להם
הוא מוקדש לילדים שרוצים קצת אוויר ורוצים להתרחק אבל בסופו של דבר הבית זה העוגן
והוא מוקדש לאנשים שהם ציפורים בנפשם ולפעמים בית וילדים ועבודה ושיגרה מכניס אותם ללופ שלא נגמר
והנה אני מציע להם ולעצמי שיר שיקח אותם רחוק על כנפי הדמיון גם אם באותו רגע צריכים לעזור לילד בשיעורים או לקחת אותו לקופת חולים או להתווכח איתו על שעת החזרה הבייתה לכל אלה ובייחוד לגאמאמא מוקדש השיר
| |
|