כל המרכיבים לייצר פוסט מתלהב,אוהב,מרגש היו קיימים.

תוסיפו לעובדה הזאת שזה הפוסט ה2000 שלי והמרקחת הייתה אמורה לצאת  פשוט דבש.

אז זהו, שזה פשוט לא הולך.

אני לא מרגיש דבש, אני לא מצליח לייצר התלהבות.

אני בסדר כזה.בסדר סתמי,לא בסדר חגיגי של יום הולדת 50 של הנפש הכי קרובה שלי.

ושלא תחשבו,עשיתי הכל נכון,קניתי עוגה עם 2 שכבות ופצפוצים מלמעלה,כתבתי  הקדשה מרגשת שטובלה עם שיר ופוזרה כמו שאני יודע  לאורך הברכה.

ואפילו הדרמתי לקניון הזהב וכתחליף לכל מה שהתבטל בגלל כאבי הגב,קניתי צמיד שרשרת לרגל,זהב, 14 קארט,סקסי כזה

והערב נלך עם הילדים לארוחת ערב במסעדה.

אבל אתם מכירים את העניין שארוע לא ממריא? כך ההרגשה שלי,היא לא ממריאה,היא בסדר,רגילה,ממוצעת.

תיכף אנחנו הולכים לאורטופד כי כאבי הגב לא עוברים

לכל אורך היום צלצלו לברך אנשים

ואני חושב על יום הולדת ה50 שהייתה לי ואיזה שוני לעזזאל בין שלה לשלי.

בשלי מי שלא יודע היא ארגנה סוף שבוע בצימר מדהים בזכרון יעקב ובערב  של יום שישי היא הפיקה מפגש עם 20 זוגות חברים שלי שבאו מכל הארץ לזכרון, בשבילי!

אז אני יודע,היא לא רצתה ארוע כזה,היא שוכבת במיטה עם גב תפוס ואנחנו מוגבלים ביכולת העשיה שלנו בגלל זה.

הכל נכון

אולי בגלל זה מצב הרוח שלי לא מצליח לייצר פוסט מרגש,מאמם כזה שיספר כמה אני אוהב אותה,איזו אמא מדהימה היא לילדינו,איך גם אחרי 17 שנה ביחד  אני מתרגש שאני נכנס איתה למיטה

ואיך היא נראית גם בגיל 50.

נו טוב..עזבו

בכל מקרה רציתי לומר לכם שעשינו טכס,הילדים נתנו מתנה וגם אני,היא התרגשה

ובערב נלך למסעדה כאמור

זה  הפוסט ה2000 שלי כמו שאמרתי כבר.חשבתי שהוא יהיה אחר,אז חשבתי.

תודה לכל אלה  שאיחלו הבראה,תמכו,השיאו עצות  וחיבקו

אני כאן בכל מצב

תיהיו טובים