זה היה בליינד דייט וזה לא היה נוח,

כי הייתה מלחמה,מלחמת המפרץ הראשונה.

יש לה אוטו אמרה ויקי,היא תבוא אליך..

אההה..אוקיי..אם ככה,תני את הטלפון שלה.

נתנה, דיברנו,להפתעתי היא הסכימה לבוא אלי הבייתה.

היא רק שאלה אם יש לי חדר אטום

כמובן שהיה לי,אני בחור מסודר..

היא באה.בחורה  די נמוכה,מתולתלת שיער,חמודה לאללה

ותוך 10 דקות מתחילת הפגישה כבר החלו ליפול טילים על תל אביב ואנחנו שמנו מסיכות אבך

ונכנסנו לחדר האטום שאגב היה חדר השינה שלי(לא..לא היה כלום,אני לא עושה שום דבר בפגישה ראשונה שחצי ממנה בילינו עם מסיכות אבך)

אחכ,למרות שהיה לה אוטו היא פחדה לנסוע לבד הבייתה ואני האביר הסכמתי בטובי לנסוע איתה באוטו שלה ולחזור הבייתה באוטובוס(אז לא היה לי רשיון).

נפגשנו  בחודש הראשון לעיתים קרובות,אני לא זוכר אם היה "פוצי מוצי" (סביר שלא הרבה)

אבל אני זוכר שאחרי חודש היא גמרה איתי

הטיעון המרכזי היה שאני מעשן,אני מתלבש מזעזע(לבשתי חולצות טריקו קצרות  שקיצצתי להם את השרוולים והלכתי עם החולצה כסוג של גופיה,לטעמה הייתי זרוק מידי) והיא לא אהבה את הבילוי שלי בפאב השופטים.

נו..עם הטיעונים האלה בהתחלה לא רציתי להתמודד

היה לי טוב בשופטים,נהניתי לעשן,וחשבתי שאני נראה נהדר בחולצות מהסוג הזה:-)

אז שאני אוותר על כל זה בגלל בחורה? למה מי מת...

העניין שהייתי בשיאו של טיפול אצל ימימה המדהימה(לא ימימה משיטת ימימה,ימימה אחרת) התחלתי להבין דבר או שניים על החיים ובעיקר על התנהלותם וחוץ מזה ראבק,הייתי כבר בן 38

(לקוראי הדי חדשים אומר שהייתי  "לייט בלומר" כלומר אחד שהתפתחותו,התבגרותו בשלותו הפנימית הייתה איטית לעומת אחרים בגיל הזה,אני  מניח שחלק מהסיבות נעוצות בהפרעת הקשב שסבלתי ממנה בילדותי על כל ההשלכות שהתלוו אליה ובעיקר לעובדה שבגלל שאף אחד לא ידע מהי הפרעת ריכוז וקשב,ייחסו את כל הכשלים להיותי אחר ואני מניח שחלק מהתהליך הייתה פריחה מאוחרת)

מכאן לשם היינו פרודים כמה שבועות אבל נשאר סוג של געגוע. ושוב ויקי חברתנו המשותפת נחלצה לעזור ובמשא ומתן זריז "ויתרתי" על כל מה שהפריע לה אצלי(זה שלקח לי להפסיק לעשן 10 שנים אחרי שהבטחתי להפסיק זה נזקף לרעתי) וחתכתי באחת מ"השופטים" שזה היה די קל מסתבר,כי כבר ממש מיציתי.

אחכ היא עברה לגור איתי בדירה השכורה  שלי במרכז תל אביב

ותוך שנה קנינו דירה והתחתנו ועזבנו את תל אביב

השנה הייתה 1992 והיא הייתה בת 33.

מאז עברו 17 שנה.

היה נחמד אתמול בסופו של דבר ,נחמד וצנוע

הלכנו בערב לאכול במסעדה והיה נעים ונחמד

אגב תקראו היום במוסף 7 ימים של ידיעות את הטור של יאיר לפיד,לפעמים הוא מוציא לי את המילים מהפה.

מי שמבין את ההקשר בין כותרת הפוסט  לפוסט עצמו,שיצביע

תיהיו טובים