הנרגן(שזה אני ) אוהב לראות שידורים ישירים מהמשחקים האולימפיים,אבל מתבאס מ 2 דברים:
הראשון שזה פעם ב4 שנים
השני שהספורט הישראלי התגלה במלא מערומיו ושצבי ורשביאק יו"ר הועד האולימפי הישראלי מאשים את הספורטאים בכשלון
איפה האחריות שלך יה עסקן קטן ומגעיל שכמוך?
הנרגן מאוד שמח שהחופש הגדול מסתיים,היה יכול להיות הרבה יותר גרוע כמובן אבל היה בסדר.
לבד מהעובדה שהילדים ראו המון טלויזיה ושיחקו המון שעות במחשב והלכו לישון בשעות נורא מאוחרות.
אפשר להתנחם בעובדה שהם" לא עלו לי הרבה כסף" ,כלומר היה יכול להיות גרוע יותר.
הכי גרוע שהם פשוט רואים בי כספומט
אולי אקבע בתמורה לנתינת הכסף חיבוק או נשיקה ונגדיר אותה כעמלת פקיד ,אה..רעיון גדול ,לא? לפחות ככה ארוויח איזו חיבה מהנתינה האין סופית שלי
הנרגן שמח שהוא עדיין לא צריך להתמודד בסוגיות כבדות יותר
לנרגן בת 15 ואין לה עדיין אספירציות כלפי בני המין השני (יש לה לרן דנקר,אבל אספירציות כאלה יש עוד ל100 אלף מתבגרות) וודאי אין חשש שמישהו מבני המין השני ישן אצלה שומו שמיים..
לנרגן יש בן בן 13 ואין בדל של בת סביבו
אולי זה צריך להדאיג את הנרגן שבנו בן ה13 לא מתענין בבנות? או לפחות לא מראה את זה? הנרגן מחליט לבדוק מה יקרה במהלך השנה הקרובה.
הנרגן מבקש שיניחו לו לנפשו ,שאפשר.
כלומר ילדיו די גדולים,הוא כבר אינו צריך ללכת איתם לגינה, אישתו מבינה לליבו ולקחה על עצמה את ייצוג המשפחה באסיפות הורים וכאלה,
לזכותו של הנרגן תעמוד העובדה שהוא הלך לבית הספר (לשני בתי ספר!) עמד בתור לקבלת ספרים וחוברות לשנה החדשה,בדק שלא חסר כלום כמצוות אישתו,העמיס הכל על האוטו וחזר הבייתה עם השלל.
הנרגן לא אוהב לטייל ברגל,נו..תהרגו אותו.
לא מעניין אותו לראות מרבדים של פרחים,מה לעשות
אין לו חו"ח התנגדות לקיומם,לא איכפת לו לראות אותם מחלון המכונית
אבל הוא מה לעשות לא אוהב לטייל ברגל.
לא מדליק אותו לטפס על הר בשביל לראות נוף מלמעלה.
אין לו בעיה לנסוע עם האוטו לראש ההר אם זה יגרום נחת למישהו
הנרגן לא אוהב אוהלי סיירים,זה מהצבא חוסר האהבה הזה.
לכן הנרגן לא יצא לטיול קמפינג.
הנרגן ישן די והותר באוהלי סיירים,זכורה לנרגן פעם אחת שהיה באוהל סיירים באימון גדוד בירוחם.
היה חורף,התחיל בלילה גשם שהציף את האוהל והנרגן ושותפו לאהל התעוררו רטובים
היה קר ולא נחמד בלשון המעטה.
מילא בצבא ,הכריחו אותם
גם לאכול פירה הכריחו,בחדר האוכל עם מסטינגים במחנה 80 בחורף של 1972
אז מה זה אומר? שאם הכריחו בצבא,יהיו לנרגן זכרונות טובים והוא ירצה לחזור על זה באזרחות? לא ולא? הנרגן שונא שינה באוהל סיירים ושונא מאוד פירה
ואם בצבא עסקינן
הנרגן שנא את הצבא אבל אהב מאוד את הפלוגה כמאמר יונתן גפן אור ותום (על משקל אורים ותומים) של הנרגן.
הנרגן סבל מאוד בטירונות,אבל התגאה שסיים אותה כחייל קרבי.
זה הוסיף המון כבוד לנרגן להיות חייל קרבי
מניותיו שהיו על הרצפה בכל שנות ילדותו ונערותו עלו מעלה מעלה
כל מארב ששכב בבקעה,כל סיור על כביש הצפון משומרה לראש הנקרה
שלא לדבר על שרותו בג'ידי ובמיתלה בסיני
בתוך תוכו הנרגן סבל סבל לא יתואר,געגועים לצוויליזציה, למקלחת נורמלית לזיון מזדמן.
למרום גולן.
מצד שני הנרגן הפך לגבר.ומלחמת יום כיפור העצימה את התחושה שהנרגן עבר מהפך והפך מילד ונער שנועד לכשלון לגבר שזה בסדר לשלוח לו בחבילה סיגריות ולגלות הבנה כשהוא מעדיף את החלק הראשון של החופשה לבלות במרום גולן במקום בבית בירושלים
שיו,איך הגענו מאי אהבה לפירה למלחמת יום כיפור..
נמשיך מחר.
לנרגן יש חובות שאי אפשר לוותר עליהם וגם אין לו רצון כזה ,ארוחת ערב של יום שישי עם קידוש וכמה דברים על פרשת השבוע זה משהו שהנרגן שמח לעשות.
אל תראו את הנרגן ככה,יש לו "מום" על משה,נו, משה רבנו,שגם הוא היה נרגן לא קטן
אבל בסוף יצא גבר גבר.
אז היום יש פרשה מענינת,אולי אכתוב עליה מחר
יאללה,תיהיו טובים ושתיהיה שבת שקטה