| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 10/2004
סיפור על אי אהבה וחושך
לקחתי את המעדר מעל תלולית העפר
והתחלתי לערום את החול החום לתוך הקבר
מן מנהג כזה
שהמשתתפים בלוויה מכבדים בעיקר את משפחת הנפטר כשהם משתתפים בכיסוי הקבר
בעוד אני מכסה את הקבר עם המעדר
עשיתי כנראה תזוזה עם הראש והכיפה שהייתה על ראשי
נפלה לתוך הקבר..
היה רגע מביך
כאילו מה לעשות?
לקפוץ לתוך הקבר? להרים את הכיפה?
להשתטח על תלולית העפר ולנסות לדלות אותה?
הרמתי את עיני
הסתכלתי מסביב על האנשים
היה שקט מסביב
לא היה קול בכי של אף אחד מהמשפחה
סוג של לוויה קרה
השארתי את הכיפה בתוך הקבר
ופיניתי מקום למישהו אחר שתפס את הטוריה...
סבתא לאה נפטרה שלשום
סבתא לאה היא אמא של אשתו של אבא שלי (לא צריך להשתתף בצערי אני לא באבל )
מסובך..אני יודע..
לא היה קשר בין סבתא לאה לביני
חוץ מפגישות בארועים משפחתיים גדולים לא היה קשר
היא לא הייתה אשה חמה בלשון המעטה אבל היא היא הייתה סבתא של האחים הקטנים שלי
ואמא של האמא החורגת שלי
ולכן הלכתי ביחד עם שאר אחיי ואחיותי להלוויה
רק שמאחורי מותה מסתתר סיפור מר ועצוב על חלוקת ירושות
שהתחיל עם מותו של בעלה של סבתא לאה לפני כ-12 שנה
רק לומר קודם
שאנחנו
אני ואחיי ואחיותי לא מעורבים בסיפור הזה
ואנחנו רק שמענו והיינו עדים מהצד לסיפור טראגי שאין בו מנצחים
כשבן אחד נושל לגמרי מהירושה על ידי אחיו ואמו
עד כדי כך נושל והורחק
שהוא לא מופיע אפילו במודעת האבל שפורסמה
ואינו מורשה להתקרב לבית שבו יושבים שבעה
לא נעשתה קריעה בחולצתו
ובקושי רב הוסכם שיבוא ללויה
סיפור עצוב מאוד
שאין בו טיפת חמלה
אין בו רחמים
על משפחה קרה ולא מחבקת
שאני קשור אליה באנציץ של חוט ותו לא
קשה לי להבין ועוד יותר קשה לי לעלות על הדעת איך ניהיה קרע כזה במשפחה
כשאני מסתכל על המשפחה שלי
על חמשת אחי ואחיותי
על משפחתה של זוגתי על חמשת אחיה ואחיותיה
אני באמת רק יכול להודות לאל
שאנחנו כל כך אוהבים אחד את השני
שאם אי פעם היה בנינו משקע או כעס הוא לא נשאר לאורך זמן
אלא סולק מבעוד מועד
קשה לי להבין התנהלות של משפחה
שאחד מאחיה פשוט מורחק ממנה
ואין סליחה
ואין מחילה גם לא על ערש דווי
כמה אנרגיות מושקעות בכעס בשנאה
וככה גם נראתה הלוויה אגב
לוויה קרה
שאומנם היה בה סוג של עצב כי אחרי הכל מישהי הלכה לעולמה
אבל היה ברור לגמרי שהמלווים הגיעו מתוך מחוייבויות אחרות
אני ואחי ואחיותי בגלל המחוייבות הריגשית לאשתו של אבא שלי
השאר בגלל שהם קרובי משפחה מהצד השני או חברים לעסקים של הבן הגדול
של המנוחה
אז אני לא אומר שצריך למרר בבכי בכח
או ליפול על הקבר בדרמטיות
אבל היה נחמד למשל אם יותר מ2 אנשים שהיו מכסים את הקבר
חוץ ממני ועוד מישהו
אבל אף אחד בכלל לא זז לכיוון
ואולי הם לא מודעים לעובדה הזאת בכלל
אז הייתה לוויה שקטה
עם הספדים מינורים
ואחכ המשפחה הלכה לשבת שבעה
וכולם מיהרו להתפזר
נשארתי עם טעם די רע בלב
ושמחתי שהקשר שלי איתם הוא קשר של חוט רפיה ותו לא..
תהיו טובים אנשים ותעריכו את היש
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
