לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית .
כינוי:  טליק

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2022    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

10 שנים לבלוג,היום,פוסט בלוגולדת


הנה הגיע היום,היום לפני 10 שנים פתחתי בלוג

כמה פעמים כתבתי את הפתיח הזה רק במספר אחר?

 

היום אני רוצה לכתוב פוסט בלוגולדת בסגנון שונה

אני רוצה לעלות לכאן 4 שירים שמבטאים יותר מכל את התחושות שלי לאורך השנים

 

השיר הראשון הוא " יומן מסע " של  אחד היוצרים האהובים עלי,אביב גפן בביצוע משותף לו ולאביתר בנאי המופלא

אני לא חושב שיש יצירה  שמבטאת  באופן כה חזק את התחושות שלי  באשר  למסע הפרטי שלי כאן בבלוג,מאשר היצירה הזאת

השילוב בין אביתר בנאי וגפן מופלא בעיני ובחרתי לעלות את הביצוע של שניהם גם אם הוא נשמע פחות טוב מהביצוע בדיסק

 


אינספור שבילים ויציאה 
רושם בתוך יומן מסע 
להתערבב ולא להיבלע 
רושם בתוך יומן מסע 

והיה אם מישהו בא 
אל תסתובב 
כי זה תמיד יכול להיות 
זה שידליק לך את הלב 
יפרוק את הכאב בשלווה 

מגע הרוך גובר על המכה 
רושם בתוך יומן מסע 
כולנו עשויים אבק של אהבה 
רושם בתוך יומן מסע 

מביטים למעלה ונושאים תפילות 
כשבינתיים שוכחים 
שהמשמעות לחיות 
היא לשאול את השאלות ולענות 

והיה אם מישהו בא...

 

 
 
 

 

לא אתחיל לחזור על כל מה שעברתי כאן והשגתי,רק אומר שוב ,להזכיר לעצמי אולי ,שהבלוג היה לי מראה והשינוי שעברתי והתובנות שאליהם הגעתי תוך כדי כתיבה והאפשרות להתבונן עמוק פנימה זו מתנה ענקית בכל קנה מידה ואני מודה על כך

 

השיר השני  הוא שירו של עילי בוטנר המוכשר " מכתב לאחי" שמבצע במקרה הזה בידי קובי אפללו

 

 


אל תפחד תשאף לדעת 
אל תדאג עוד תקיים 
מי שבידו לגעת 
יש שבליבו עוד לנחם 
אל תפחד ימים יבואו 
ועונות שנה תחלוף 
אתה תראה שעוד נגיע אל הסוף 

אל תפחד ממציאות נושכת 
ואנשים קרים 
כל אחד סוחב בבטן 
ומעט שעליהם רואים 
כמה כח יש ברגע 
והנצח אין לו סוף 
בכל דמעה שעוד תרד 
יגיע צחוק 

וזה הרגע 
הנה באה השעה 
מה תביא איתה הרוח 
מה ימיס את הדממה 
ויש סיבות לכל דבר 
יש חלום שלא נגמר 
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר 

וקדימה אל האופק 
אל השמש הטובה 
זה רחוק אבל תגיע 
קצת עייף וקצת צמא לאהבה 
שמחכה לך, תקטוף אותה כפרי בשל 
ואז תנוח תרדם בצל 

וזה הרגע 
הנה באה השעה 
מה תביא איתה הרוח 
מה ימיס את הדממה 
ויש סיבות לכל דבר 
יש חלום שלא נגמר 
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר

 

 

את השיר הזה אני מקדיש לילד ולנער שהייתי

,בדיעבד תוך כדי הכתיבה  הבנתי שלא הייתה לי ילדות מאושרת ואני רוצה לחבק את הילד שהייתי ולומר לו שהוא יגדל  ויהיה מאושר גם אם אז הוא לא ראה את זה מגיע

עילי בוטנר
(2010)

 
 

השיר השלישי הוא שירם של עילי בוטנר וילדי החוץ,שיר שמבטא  תחושות של כאב,של בדידות שלא פעם ופעמיים כתבתי עליהן כאן. אני רוצה להקדיש את השיר למשפחתי היקרה ולחברי כאן בפייסבוק ובעבודה שעמדו   לצידי   בימים כאלה ואחרים ובעיקר בשנה האחרונה ,שהייתי חולה בבית ולעיתים חשבתי  שאני לבד וזה לא יסתיים,הכתיבה כאן בשנה הזאת עם התמיכה שלכם הייתה משהו שהוא לא מובן מאליו

 

 

שימו לב לשירה הנהדרת של אוהד שרגאי ושל אדר גולד ולנגינת הגיטרה המרטיטה של עילי בוטנר,בכלל העיבוד בשיר הזה הוא עיבוד רוק ואוהבי גיטרה סולו נהנים כפליים

 



ולפעמים כשלא רואים אני כותב בשבילך 
את כל אותם המכתבים שלא שלחתי לך 
אני זוכר לילות קרים 
כשהיינו ילדים 
אני זוכר מכה אחר מכה 

בעולם הזה נשארנו רק אני ואתה 
המשפחה שהתפרקה 
המחלה שגדעה הכל 
אני זוכר לילות קרים 
כשהיינו ילדים 
אני סופר דקה אחר דקה 

רק תתן לי יד אבוא 
רק תתן לי יד... 
אל תפחד הרוח לא תבוא עכשיו 
תתן לי יד.. 

ולפעמים מכה הרוח ושוברת אותך 
מרחק של מאה קילומטרים מפריד ביני ובינך 
אני זוכר את המדים 
איך ילדים נראים גדולים 
אני מוחה דמעה אחר דמעה 

רק תתן לי יד...

 

 

 

 

השיר  האחרון הוא שירם של שלמה ארצי ודודו טסה

 

"לתת ולקחת"


ניסיתי ניסיתי מאד, 
להילחם ברוחות, 
לא סיפרתי לך כמה. 
ניתקתי את עצמי מהרוב, 
אך בתוך המציאות, 
חטפתי ג'ננה. 

אדם צריך שתהיה לו מילה, 
קצת מקום בעולם, 
אהבה לא נשכחת. 
וקול אמיתי לתפילה, 
ורגע מושלם, 
כדי לתת ולקחת, 
ולא...לפחד מהפחד. 

ניסיתי ניסיתי לצוף, 
יחסי אהבה, 
זה משחק מלוכלך קצת. 
מציפור שוב למדתי לעוף, 
לנחות בשלווה, 
לא ליפול על התחת. 

אדם צריך שתהיה לו מילה... 

ניסיתי כי הייתי צריך, 
לו היית במקומי, 
מה היית אז אמרת? 
תמשיך כי צריך להמשיך, 
אם אתה אמיתי, 
בשבילי אתה המלך. 

אדם צריך שתהיה לו מילה...

 

 

 

אין לי אפשרות  להעביר את התחושות שלי כשאני שומע את השיר הזה

זה שיר  על מלחמה,מלחמה על האהבה,על הפחדים,על  לקבל אומץ לחשוף חולשות,על לחפור בתוכך ולהיות מוכן לקבל מה שיבוא וב10 השנים שאני כאן,בהתחלה ממש בלי להתכוון בכלל ,זה קרה,לאט לאט,צעד אחרי צעד,בחשש  ששוב  אהיה ללעג בגלל התחושות שאותם היטבתי להסתיר  ואם יקבלו אותי כמו שאני,זה לא היה יכול לקרות אחרת, והשיר הזה הוא סוג של תקווה של הנה הגעתי,כמו שארצי אומר,זה שיר תפילה בעצם והוא מתאים לתחושות שלי,לגמרי

 

 

אני רוצה להודות לכל מי שהגיב כאן אי פעם,לכל מי שהתייחס ,שנתן מילה חמה שליווה אותי בלונה פארק הזה שנקרא ישראבלוג

שוב, הייתי שמח להודות לכל אחד ואחד מכם

 

וכמו שכתבתי פעם ,תחשבו לרגע שאני שחקן כדורגל (של הפועל קטמון ,אלא מה) שמבקיע גול ורץ למול הטריבונות המלאות כשהיד שלי  טופחת על לוח ליבי כתודה,תודה גדולה על העידוד והתמיכה לאורך כל השנים

 

תודות חמות למריאט,אילנה ויריב על ההזדמנות הגדולה

 

ולקבוצת הכדורגל המופלאה שלי הפועל קטמון ירושלים,שנתנה תקווה חדשה שאפשר אחרת,חייבים אחרת,בלי גזענות,בלי קללות בלי חרמות ושנאות,על מסע מופלא שימשך עוד ועוד

 

יש לי אליכם כמו שחברי הטוב שדות אומר ,רק אהבה וCARE

 

זה פוסט חגיגת העשור שלי

 

אתם טובים אני יודע,אני משתדל

 

 

 

 
 
 

 

 

נכתב על ידי טליק , 31/5/2013 06:08   בקטגוריות חגיגות העשור לבלוג  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-6/6/2013 13:45
 



עוד נגיע-במסגרת הפרוייקט "טליק חוגג עשור בישרא"


אז זהו, עוד יומיים לחגיגת העשור

ואני רוצה להפריד את הסטאטיסטיקות המתבקשות מהפוסט החגיגי:

 

לצערי כבר בשלב מוקדם של הכתיבה הפסקתי לחלק את הבלוג לקטגוריות

הייתי שמח לדעת איך מתחלקים הנושאים לפוסטים שכתבתי,כמה פוסטשבת,כמה הוקדשו לספורט בכלל ולניס בפרט

כמה פוטים אישיים כתבתי

כמה פוסטים פוליטיים כתבתי

אין לי יכולת אפילו רציתי לעבור על הכמות הדי מדהימה של פוסטים שכתבתי

3335  למניינם ולומר, מה החלוקה

כמה כתבתי בחודש,כמה כתבתי בשנה,אין לי את הדברים האלה לצערי

 

אני חושב שכמעט אף פעם לא כתבתי  כדי לכתוב,להשאר בתודעה,כמובן שהיו פוסטים כאלה שחשבתי שאני נשכח וכתבתי ,אבל רב הפוסטים נכתבו בגלל ארועים  בחיי שחשבתי שאני רוצה שיהיו מתועדים וכאלה שהתחילו בגלל הדגדוג המוכר באצבעות ופשוט הנחתי את הידיים על המקלדת (בשבילי אגב זה עדיין כתיבה באצבע אחת,אני מסתכל בהערצה על בתי למשל שבלי ללמוד להקליד בצורה מסודרת,מקלידה על עיוור,אני מניח שזה אצל רב האנשים ככה,אני מקליד באצבע אחת וזה הולך די מהר אם כי אני נזקק לעריכה כי מתפלטות להן שגיאות מקלדת)

 

יש לי מעל 200 מינויים,שוב אני יודע שחלקם פרשו מישרא וודאי לא קוראים כאן ויש קוראים שלא מגיבים וטרולים שמגיבים בללא שם

יש כמובן את הקבוצה הקטנה שהולכת איתי כמעט מההתחלה,(לא נזכיר שמות כי ודאי אשכח מישהו כאן ושם וזה לא יהיה נחמד)

ותמיד התווספו אליהם אנשים ואנשים באו ואנשים הלכו וזה נחמד שאתה יודע שיש קבוצת אנשים שכבר מכירה אותי לפני ולפנים

וזה נחמד שאני נבחר על ידי בלוגרים חדשים להיות אחד מאלה שהם קוראים אצלו

 

עד כתיבת הפוסט הזה היו לי 317,556 במילים: שלוש מאות ושבע עשרה אלף וחמש מאות חמישים ושש כניסות וזו מחמאה ענקית עבורי,אישור למי ששאני

 

באיזשהו שלב אני כבר לא זוכר מתי , מישהו (אולי קיימן ) ,גילה את אוזני  שיש  אפשרות דרך גוגל לראות מאיפה נכנסים הקוראים שמגיעים לבלוג,

אז כאן הסטאטיסטיקה לא תיהיה מושלמת אבל קראו אותי מ:

ארה"ב

 

קנדה,

 

אנגליה

 

ספרד

 

דנמרק

 

סין

 

שבדיה

 

הולנד

 

בלגיה

 

איטליה

 

צרפת

 

הונגריה

 

אני יודע שגם קוראים אותי

 

באוסטרליה

 

רוסיה

 

ודרום אפריקה בזכות  שדות שמבקר שם

 

(למרות שזה לא מצויין על  האפליקציה)

 

אני נמצא בטבלת הפעילים במצטבר כמה שנים ברציפות,זו גם מחמאה למרות שאני לוחם עקבי למען הסרת טבלת הפעילים

לדעתי  באתר של בלוגים אין מקום לתחרות שבועית כזאת.

 

אפשר מידי פעם לעשות תחרות בלוגים כמו שנעשתה כאן לפני כמה חודשים אבל גם היא ראיתם, העלתה אמוציות ואנטגוניזם לא בריא

ואם עסקתי בתחרות הזאת ,גולדן בלוג 2012

אז אני מניח שאפשר לציין שזכיתי בה בקטגוריית דעה ואין אישור גדול מזה לכותב ושוב אני מודה לכולם  על הבחירה בי

 

 מספר רב של פוסטים שלי היו במסגרת הבלוגים ממולצים,אני חושב שאת שיא התגובות כ250 ומעל 3000 כניסות בכמה שעות קיבלתי על פוסט שהיה במומלצים ודיבר נגד אוהדי בית"ר ירושלים ו"פועלם" ,כמובן ששם קיללו אותי וחרפו אותי  באין ספור תגובות שאת רובם מחקתי כי הנייר לא סבלם, אבל עדיין אין הנאה גדולה מזאת,בעיקר לראות את הסטאטיסטיקה הגדלה והולכת,לשבור שיא כניסות חודשי

לשבור שיא כניסות שבועי,בלי לפרסם אודות זה,בשביל עצמי

 

בעוד יומיים אני חוגג 10 שנות כתיבה,זה לגמרי ברור שהחיים שלי לא היו נראים אותו דבר ללא הכתיבה בבלוג

 

זו הסטאטיסטיקה של 10 שנות כתיבה

 

תיהיו טובים

 

 

נכתב על ידי טליק , 29/5/2013 13:21   בקטגוריות חגיגות העשור לבלוג  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של yjpxosab ב-1/6/2013 06:45
 



על ספרים במסגרת הפרוייקט "טליק חוגג עשור"


כשהייתי ילד הייתי תולעת ספרים,בפרוש ככה

גרתי כאמור בבית הכרם והספריה של השכונה שכנה אז בבית ויצו ברח החלוץ פינת המייסדים,הייתי הולך לשם,נובר בספריה

לוקח ספר וקורא אותו כל הדרך הבייתה לאורך רח החלוץ בואכה רחוב רבי בנימין.

 

עד שהגעתי הבייתה הייתי מסיים את הספר ואחרי כמה פעמים כאלה הספרנית אישרה  לי לחזור על עקבי ולקחת ספר נוסף בהבטחה שאת החדש כבר אקרא בבית.

 

כשהייתי מגיע לסבא וסבתא לחופשים בתל אביב,סבתא הייתה רושמת אותי לספריה ששכנה בקומה השניה של בנין שנמצא כמה מטרים צפונית מהפינה של נורדאו בן יהודה על המדרכה המזרחית,2 צעדים מהבית שלהם בנורדאו פינת הירקון,מול גן העצמאות שם בזמננו הפנוי העפנו טיירות

 

אז קראתי הרבה, כמובן שככל שהייתי בשנים האחרונות עסוק בבלוג ובנושא החם קראתי פחות,אבל עדיין אני חביב הספרניות ביישוב שלנו.

 

אני רוצה להביא סקירה על ספר אחד שקראתי בשנה שעברה,ספר שהוא בבואה של יומן המסע שלי

 

הנה הוא

 

תיהיו טובים

 

נכתב על ידי טליק , 21/5/2013 17:26   בקטגוריות חגיגות העשור לבלוג  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של qjaumejv ב-1/6/2013 06:42
 




דפים:  
462,916
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , ספורט , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)