כבר שקט ניהיה ברחובנו

מעט מכוניות

ריחות של בישולים של מאחרים בבישולים

ואצלנו מתקלחים

מגהצים

מתלבשים

מתכוננים לנסיעה  לליל הסדר

כשהיינו ילדים אני זוכר שאמא הייתה מכריחה אותנו לנוח

כדי "שנחזיק מעמד" עד סוף הערב

זה אף פעם לא עזר

ראשית אף פעם לא היינו נרדמים אחר הצהריים

וממילא היינו מגיעים לערב די עייפים

ונרדמים באמצעו

לפני ליל הסדר היינו מתלבשים חגיגי כמובן

בסוג של חרדת קודש היינו מוציאים מהארון את "הבגדים לפסח"

את הנעליים היפות לפסח

שקנו לנו שבועות קודם

וכשהיה יורד ערב על ירושלים היה משתרר שקט

והייתה מתחילה להשמע מהחלונות המוארים קריאת ההגדה..

אחכ

למחרת

היינו  מתגאים "איזה ליל סדר נגמר הכי מאוחר"

שלא לדבר על מציאת האפיקומן והמתנה בצידו

שמי שמצא אותו

כבוד ויקר חלקו לו.

אני זוכר שבאחד מלילות הסדר מצאתי את האפיקומן וקיבלתי אופניים במתנה

אני חושב שהייתי הילד הראשון בשכונה שהיה בעליו של אופניים

הרבה "מרור" אכלתי מהילדים

כי לא ממש רציתי "לתת סיבוב"..

עוד שעה נסיים את "הסידורים הנחוצים"

בעיסקה סיבובית שוב קיבלנו את הפורד פוקוס 2004

איזה מזל שיש משפחה תומכת ומבינה

ונפליג על כביש 4 צפונה

לכיוון היישוב שאחותי גרה בו בשרון הצפוני

מי שעדיין כאן

אני רוצה לאחל חג שמח

חמץ אין בביתנו לצערי

"בערנו" אותו אתמול

ונצטרך לאכול את קומבינציית המצות המרגיזה.

שיהיה טוב ידידי

ושקט

ושוב חג שמח שיהיה.

עדכון תנועה לנהגים...

12 בלילה:

הדרך לשם על כביש גהה צפונה הייתה פנויה לגמרי

הדרך חזרה על כביש גהה דרומה

מכפ"ס דרומה-לחצי תנועה

התנועה זרמה

ממש לא היה נורא