לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית .
כינוי:  טליק

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2022    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

36 שנה


 

מחר אנחנו עושים אזכרה לאמא שלי

 רק ארבעתנו

שתי אחיותי ואחי

מצאנו שזה הכי נחמד ככה

נעלה לקבר שנמצא באחד המקומות הכי יפים בהר המנוחות

מקום שצופה  על סכר עין כרם מי שמכיר

 

כבר 36 שנה עברו

אמא שלי נפטרה מתסחיף מי שפיר יום אחרי הלידה של אח שלי

אני הייתי בן 15 וחצי

אחותי אחרי בת 13

אחותי אחריה בת 4

ואח שנולד

אבא היה כולה בן 38

 

האמת שאני לא זוכר הרבה

אני זוכר שאבא חזר מבית החולים אחרי הלידה וסיפר שיש סיבוך

ואחכ אני זוכר שהוא בא לבשר לנו שאמא נפטרה

האמת שאני לא זוכר את התגובות שלנו

יש לי זכרון שביום הראשון או השני לשבעה

אבא נכנס לחדר ויוצא משם אחרי המון שעות

 ושכולם מהלכים בבית על ביצים

 

אני לא ממש זוכר את הלוויה

אני רק זוכר מי לא הגיע אליה

36 שנה !

ואני זוכר ש-ת.לא באה

והרבה שנים לא סלחתי לה על זה

בעיקר שהיא הייתה חברה כל כך טובה של אמא שלי

וגם מ.לא באה

אבל בניגוד לת. מ. באה אלינו לפני הלוויה ונשארה  אצלנו בבית עד שהסתיימה

 

הרבה שנים כעסתי על ת.

לא הצלחתי להבין איך החברה הכי טובה של אמא לא נמצאת בלוויה שלה

אני זוכר שהיו הרבה אנשים בלוויה

הרי סבתא שלי אמא של אמא הייתה דמות ציבורית

 

בכלל אחרי שאמא מתה  ואבא נסגר בתוך עצמו

סבתא שלי חשבה שהיא צריכה לקחת פיקוד עלי

וכבר סיפרתי שאמא שלי נפטרה  בחופש פסח של כיתה י'

שאחריו התחיל השליש השלישי

ובסופו מנהל בית הספר מר ק.הנכבד

העיף אותי מבית הספר

 

לא למדתי אז מה היה לו להשאיר אותי?

 

אבל סבתא שלי חשבה שזה חסר מצפון להעיף  ילד יתום מאמו מבית הספר :-)))

ועוד כשהילד הזה הוא הנכד שלה..

והיא "משכה" בכמה חוטים פוליטים

ובצ'יק צאק החזירו אותי לבית הספר

 

רק שאני כבר הבנתי שאין לי חשק ללמוד

ובטח לא שם

והלכתי לאכסטרני

נו טוב..

באכסטרני הזה ביליתי שנתיים

וכשאני אומר ביליתי

זה בדיוק מה שזה היה

 

האמת שאף אחד לא ממש שם עלי בבית

אבא שלי עבד המון שעות

את הטיפול בתינוק התחילה דודה שלי ואחכ התחילה סדרת מטפלות אין סופיות

לי היה חדר עם כניסה נפרדת

או יחידת דיור נפרדת בקומה  מתחת לבית של ההורים

ואף אחד לא הרגיש בי

 

רק שהתגייסתי לצבא והלכתי לנח"ל

התחילו להרגיש בחסרוני..

ואז לאט לאט נבנו הקשרים עם אבא שלי מחדש ששיאם היה כשחזרתי ממלחמת יום כיפור

אבא שלי בפרוש היה גאה בי שהשתתפתי במלחמה

ותאמינו לי זה היה שווה את כל מה שעברתי

 

עברו 36 שנה

תאמינו לי

מילא אני שהייתי בן 15 וחצי שזה קרה

אבל אחותי הקטנה הייתה בסך הכל בת 4

וזו קריעת ים סוף לגדול בלי אמא

 

מחר נעלה לקבר

אחכ ניסע לסבתא נאווה שהתחתנה עם אבא שלי אחרי שהיה אלמן 10 שנים

ואחכ נחזור הבייתה לילדים הפרטיים שלנו

ונמשיך בחיינו...

 

אפילוג

 

במשך השנים "סגרתי" את כל הדברים שהיו פתוחים מהגיל ההוא

עשיתי קומפלישן (השלמה ) עם אמא שלי

על העלמותה הפתאומית מחיי

עשיתי קומפלישן עם אבא שלי בחייו

על הההרגשה שלא טיפלו כראוי בהפרעת הקשב שלי

ואין בי כעס

רק צער מידי פעם

 

לפעמים בלילה בלילה כמו שאומרת אביה

אני מחבק את הילד שהייתי

כי מגיע לי

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי טליק , 14/4/2005 15:02   בקטגוריות זכרונות  
65 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עמית המכשף ב-21/4/2005 19:22
 



סרטים ישראלים


 

בוואלה תרבות דיווחו שטלעד עומדת לארגן ארוע לציון 75 שנה לקולנוע הישראלי

ובארוע יבחרו  בין השאר בסרט הישראלי  הטוב ביותר

 

אני לא כותב על קולנוע בדרך כלל כמו ידידיי כאן סייקו ואיילון

ראשית הם עושים את זה בצורה מושלמת

אז למה לקלקל?..

שנית וצריך להודות על האמת אני לא רואה סרטים בקולנוע

את מה שאני רוצה לראות אני רואה בטלויזיה-בוידיאו ובשאר האמצעים

שישנם היום לחובב כמוני :-)))

 

אבל מכיון  שעבדתי בסרטים ישראלים (וגם בקופרודוקציות אבל זה רק בשביל הגאווה..)

וגם ראיתי  כמעט את כל הסרטים הישראלים שהופקו כאן

אני  מרשה לעצמי לנסות לדרג את הסרטים הישראלים הכי טובים

אני חושב שדי אתקשה להצביע על סרט אחד שהוא מעל כולם

גם בקולנוע העולמי אני לא חושב שאני יכול להצביע על סרט אחד שהוא "הטוב מכולם"

אבל על כמה זה אפשרי

ואם כבר אני כותב על קולנוע ישראלי

אצביע גם על הסרטים הכי גרועים

שבחלק מהם היה לי חלק..(אה..יצא מין משחק מילים שכזה)

 

אז ככה

הלכתי לקולנוע ישראלי מאז שהתחלתי ללכת לסרטים

אולי בגלל העובדה שדוד שלי הוא במאי ומן הסתם עשה סרטים ישראלים

"חונכתי" מהבית לעודד את תעשיית הסרטים שלנו

ולא להתעלם מסרט ישראלי חדש שיוצא ולא לומר כמו רבים "אני לא הולך לסרט ישראלי"

והייתה תקופה שרבים התבטאו כך

 

אז אני הולך והלכתי

אני זוכר את סלאח שבתי של קישון

את ארבינקה עם חיים טופול

את ההתרגשות  לראות שחקנית צרפתיה משחקת בסרט ישראלי ב"דליה והמלחים" עד היום אגב אני זוכר את שמה-ורוניק ונדל קראו לה ואני ממש לא בטוח אם היא שיחקה בעוד סרטים

את פורטונה

את מרגו שלי עם גילה אלמגור

את מלכת הכביש עם גילה אלמגור ופעם ראשונה בסרט ישראלי שרואים סצינת אונס

שמעבירה חלחלה

את תעלת בלאומילך המדהים של קישון

ובסינמטק את עץ או פלסטין

את גבעה 24 אינה עונה ואת "הם היו עשרה" שמשלושת הסרטים האלה אני לא זוכר כלום למעשה

 

דוד שלי עשה ב66 אני חושב את סרטו הראשון

"אשה בחדר השני"

אני זוכר שנסענו לסט שהיה במושב בני עטרות וראינו את ציונה טוכטרמן המדהימה

שבכלל לא הייתה שחקנית

אבל למי היה איכפת שהיא לא

לא צריך לומר שהסרט נחל כשלון בקופה כמו הרבה מהסרטים שלו שיבואו אחכ (חוץ מנועה בת 17)

אבל זה לא ריפה את ידיו

 

אני יכול כמובן לספר על עוד ועוד סרטים ישראלים שראיתי בילדותי ובנערותי

איך כמו כולם התאהבתי במציצים של אורי זהר

בגבעת חלפון של אסי דיין

בניגוד לאחרים לא חשבתי שחגיגה בסנוקר וצ'ארלי וחצי הם פאר היצירה

 

ותרשו לי לומר משהו בוטה

גם היום אני חושב שהם לא

הם סרטים נחמדים והכל

בעיקר מצחיקים

אבל הם מנציחים כאן איזו אמירה גזענית מסריחה

שהגיע הזמן אולי לומר לה - עד כאן

הסרטים האלה חביבים ככל שיהיו הם לא פאר היצירה

ועם כל הכבוד

די לגזענות ההפוכה הזאת

ולסיומים  האלה עם הסוף הצפוי הזה בו המזרחי מתחתן עם האשכנזיה

וההורים של 2 הצדדים פותחים עסק משותף

וכולם חיים באושר ובעושר

 

דובי גל עשה 2 סרטים רעים שברעים

מלך הסלים וד.צ.חוף אילת

אתם יודעים למה הוא עשה את הסרטים האלה?

2 סיבות :

1.הוא חיפש תעסוקה

2.הוא חיפש זיונים וחשב שאם הוא יתן תעסוקה לבחורות צעירות הוא יתפוס זיונים ככה

תעסוקה הייתה לו  בעשיית 2 הסרטים האלה ונסיעות איתם לשווקי קולנוע בעולם

אני יודע

אני הייתי איתו בכמה

 

זיונים?

היום אפשר לספר שהבחורה הכי יפה בארץ בשנות ה80

ששיחקה בסרט השני שלו

התאהבה באחד מצוות ההפקה

הסיפור הסתיים כשצילומי הסרט הסתיימו

וגם בגלל שלמסכן לא נשאר כסף לממן את הבילויים היקרים שאליהם היא הייתה רגילה..

אז אולי לדובי היו זיונים עם סטאטיסטיות או משהו כזה

אבל לא בקנה מידה שהוא רצה

לא צריך לומר כמובן שהסרטים האלה צועדים בראש רשימת הסרטים הכי רעים שראיתי בחיי

 

סטיתי מהנושא...

 

אז מה הסרט הישראלי הכי טוב שראיתי?

האם עיניים גדולות של אורי זהר?

האם הלהקה של אבי נשר?

האם נעה בת 17 שדוד שלי עשה  בדמו ממש

שמבוסס על יומנים של אמא שלי וגם הצליח בקופות?

אין לי תשובה

 

אני מניח שלכל אחד יש רשימה קצרה או ארוכה של הסרטים הכי טובים שלו

ואתם מוזמנים להשתתף בבבחירה לכשתתפרסם

תרשו רק לומר שאחד מחמשת הסרטים הכי טובים בעיני הוא כמובן "תעלת בלאומילך"

סרט מדהים

עם קאסט מצויין

ובימוי נהדר של קישון אללה ירחמו

 

זהו

עוד מילה:

ברכות לשדות שחזר לשמחתי מהר הבייתה

תרגיש טוב ידידי היקר

ושמור על עצמך

 

תיהיו טובים כבר פברואר.....

 

 

 

 



נו..לא נשים את התמונה הכי מפורסמת בקולנוע הישראלי?
נכתב על ידי טליק , 1/2/2005 15:16   בקטגוריות זכרונות  
54 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-5/2/2005 20:53
 



ללא כותרת...הפעם


 

קחו את רשימת הגעגועים שלי

חלק מהם כתובים ברשימות שלי בצד וחלק לא

כי אין מקום

בשביל לחוות או לראות או לגעת בחלק מהם אני מסכים להכנס למכונת הזמן ולחזור לרגע לאחור

לחלק בחיים לא..

 

ילדות מוקדמת ברח' אלקלעי בירושלים-טלביה-הוילה של שרובר-הצעקות "בארוד בארוד" כשהפועלים הערבים היו מפוצצים סלעים.

 

"האוורסט"-גבעת החול שהיינו עושים עליה "חליקה" מהטופ של הוילה של שרובר לכביש,

כמעט לא היו מכוניות.

 

בית הכרם בהתחלת שנות ה-60.

רח' רבי בנימין לא סלול כשהג'יפ הצבאי של אבא של אודי דוהר לכיוון שלנו- "המשוגע" קראנו לו.

 

יונתן נמרי ואני שותפים בג'ולות.(כן,כן הזמר ההוא)

 

יואל גוטליב והכלב נימו מגיעים לשכונה מקיבוץ שדות ים.

 

סידני וג'ק עולים לארץ אחרי רעידת האדמה באגדיר-מרוקו.

ג'ק מתעקש על סיבובים באופניים החדשות שלי

אני מתעקש שלא..

והוא מכריח אותי "בעינויים".

 

פלאפל דליה אחרי פעולה בתנועה המאוחדת

 

התכנסות יום שישי בכיכר דניה

 

הכלב בולי של הילדים של פסח גרופר.

 

העקיצות מהדבורים של מויכה אח של עמוס ברמץ- רמקולה קראנו לו (לעמוס)

 

הצעקות בפולנית של יוחנן על אמא שלו (עד היום אני יודע לומר "לא רוצה" בפולנית - נייחצ'ה..)

 

שידור משחקי כדורגל של נחמיה בן אברהם

ואיך כולנו היינו יורדים למטה לשחזר את המשחק.

 

חופש במכמורת עם כל המשפחה.

 

אריה-הנהג של סבתא שלי עם הדסוטו האחת והיחידה.

 

חופשת קיץ בבית הגדול של הודה בבנימינה שברקע ברווזים והאיום התמידי של הודה שאם לא אוכל צפוי לי ברי ברי

 

יגאל -הנהג של סבתא שלי שהביא לי אוצר בדמות חתימות שחקני הפועל רמת גן בכדורגל

(כולל חודרוב ! ) שזכתה באליפות המדינה ב1964.

ואת חתימות שחקני מכבי תל אביב בכדורסל עם תנחום כהן מינץ-טל ברודי ורלף קליין.

 

עמרם-הסטודנט שגר בדירה שלנו בטלביה (השכרנו לו חדר מה-3 שהיו לנו..)

ולימד אותי להסתכל על טבלאות הכדורגל של הליגה הלאומית.

 

מגרש הכדורגל האלמותי בקטמון עם דב אבא של אברי גלעד ועם אבא שלי.

 

סינגל האחד והיחיד שניצח לבדו את מכבי חיפה.

אלי בן רימוז' האיילה.

 

התפרעות של אוהדי בית"ר בימק"א מול בית"ר תל אביב עם בונזי ובוסטמנטו

במשחק האחד והיחיד של בית"ר ירושלים בכל חיי שהייתי בו..

 

הטוסטוס הראשון של אבא שלי-מופד הוא קרא לו.

 

הווספה הראשונה

שהגיעה עד מכמורת אפילו.

 

האוטו הראשון-מוריס מצחיקה.

 

המעבר לרח השחר בבית הכרם והחדר למטה עם הקיר שצבוע באדום

 

הסינמטק בבית אגרון ביום שישי בצהריים

 

יציאה מסרט בתאטרון ירושלים ביום שישי אחרי הצהריים

כשהשבת כמעט נכנסת ושקט באוויר

 

המרקיה של יוסי אופק והסיפורים על הודו

 

הכניסה לבצלאל מרח שמואל הנגיד-אווירת קודש

 

משחק וויסט שלא נגמר בדירה בגבעת בית הכרם

 

הסלט  במסעדת מאיר וג'ינג' בשוק מחנה יודה

 

הממולאים במנגן בנחלאות

 

החומוס בטעמי

 

הטחינה ברימון

 

הקובה במסעדת חן

 

 הבירה בטאוורן

 

יין מרסלה במנזר הקרימיזאן בבית ג'לה

 

הסיבובים בעיר העתיקה בשביל לקנות לרינה חשיש

 

המריחואנה בקופסאות גפרורים מאודליה ואורית

 

הכעכים עם הזעתר בשער שכם

 

התיירות האמריקאיות בשער יפו

 

הטיולים עם מחלקת הנער והחלוץ של הסוכנות

לאילת "כמלווה עם נשק"

 

העליה למרום גולן לשל"ת מוקדם

 

ההלם מהבנות מרמת השרון..

 

עבודה במיון תפוחי אדמה

השכמה ב3 בבוקר למשמרת ראשונה

 

ולהכנס מאובקים לחדר אוכל לארוחת בוקר "שיא הקוליות"

 

לבוא מהצבא למרום גולן

עם מדים אחרי נסיעה של שעות מסיני

ולהכנס לחדר האוכל עם מדים ונשק-יותר "משיא הקוליות"

 

לחזור לסיני.

 

לג'ידי

 

לחולות

 

לבונקר המגורים

 

להקפצות

 

לסירנות

 

לתעלת סואץ בדמדומים.

 

לדקה הראשונה של המלחמה

 

לדקה האחרונה שלה

ב24 באוקטובר 73 בערב..

 

 

 

נכתב על ידי טליק , 13/4/2004 17:35   בקטגוריות זכרונות  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-14/4/2004 11:28
 



461,771
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , ספורט , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)