אתמול חילצנו את עצמנו מארוחות החג מהרביצה העצלנית בבית

והצטרפנו להמוני עמישראל בדרכים

הכוונה הייתה  לבקר חברים בצפון,אבל להיות פתוחים לאפשרויות של שינויים

אגב אם לא יצאתם מהבית עם טנק דלק מלא אני מציע לחפש תחנות דלק לאורכה של הדרך בה אתם נוסעים של  החברות ten או סד"ש

תעשו גוגל בסמרטפון וזה צ'יק צ'אק יאמר לכם

אנחנו מצאנו תחנת דלק של סד"ש בתל מונד שהדלק עלה שם 7.18 שקל לליטר,באשראיח, במזומן זה זול יותר ,אגב רק לידיעה ,בדרום הארץ באזור נתיבות שדרות אופקים יש תחנות דלק מאוד זולות ,על מזומן לוקחים 7.05 שקל לליטר ועל אשראי ב10 אג' יותר

אז נסענו והגענו  בלי שתכננו לנצרת,נצרת בחג זו צרה אחת גדולה,פקק אין סופי שמתחיל מהכניסה הדרומית לעיר  ואז נזכרתי בכתבה בטלויזיה ששודרה בשבוע שעבר על ההיפר הכי גדול במזרח התיכון של משפחת חמוד מירכא שפתחו מתחם קניות באזור התעשיה בנצרת עלית

אז נסענו,לא ידענו איפה זה ,הווייז לא זיהה שום שם שהכנסנו ,אבל הנחנו שאם נגיע לנצרת עלית שם ידעו להדריך אותנו וכך היה ,מהכניסה לנצרת עלית ממשיכים כל הזמן הרבה ישר עד שמגיעים לצד השני של העיר ושם בצד שמאל אתה רואה מבנה ענק עם האות m,מכוונים אותך לחניון של המבנה ,6 קומות חניון ו4 קומות של מסחר

תשמעו,מקום גדול כזה אני לא ראיתי מעודי ואנחנו היינו רק בקומה הראשונה ובקומת הקרקע שם נמצא  הסופרמרקט,יש שם כל מה שעולה על דעתכם מבחינת מזון והמחיר זול להפליא !,לו לא היינו גרים במרכז ולו היינו גרים יותר צפונה וקרוב למתחם הזה היה שווה להגיע לעשות כאן קניה חודשית

בגלל החג היו המוני אדם,משהו מטורף שפגע בחוויית הקניה בלי ספק,בעיקר כי אתה מנסה לא לדרוס אנשים עם עגלת הקניות (שאותה אגב  אתה יכול לאסוף בכל קומה כשאתה יורד במעלית,אי אפשר להכנס מהחנניון עם עגלת קניות למעליות).

הסתובבנו שם כשעתיים ורק ב2 הקומות שהזכרתי,אין טעם לנסות אפילו  לכסות באותו יום את כל המתחם,קנינו ירקות בלאדי,זולים להפליא כאמור ועוד כל מיני פריטים(שמפו ב5 שקלים היחידה במקום ב10 שקלים שעולה אצלנו במגה)

לחברים כבר לא נסענו,השעה הייתה כבר 4 אחר הצהריים רצינו עוד לאכול ולנסוע הבייתה לארוחת השבת

טיפ נוסף, כשאתם יוצאים מהמתחם אחרי כ50 מטר יש פניה ימינה שעל השלט כתוב טבריה,צריך להיות שלט נוסף שעליו כתוב חיפה  שנמצא בצד השני של הכביש ולא בצד הזה משום מה ,במקום לחתוך את כל נצרת עילית ושוב להכנס לפקק בנצרת אתם בורחים ימינה עולים על כביש 79 ונוסעים דרומה לפי השלטים

לא אכלנו שם במתחם הקניות למרות שיש שם מסעדות שמוכרות את כל סוגי האוכל,הצפיפות והתור לאוכל מבאסים,לא אוהב להמתין המון זמן לאוכל

כדי להשקיט את הרעב נסענו למתחם של אל באבור ביוקנעם,בסוף המתחם בצד המערבי שלו יש  מבנה ששייך למסעדת אל באבור שם הוא מוכר שווארמה בפיתה או בלאפה,מהיר יותר,טעים לא פחות ולא קורע את הכיס

לשמחתי לא נתקענו  בפקקי החג

שבת,סיומים של כביסות,אולי נתחיל לקרוא את אחד הספרים שהבאתי מהספריה וישארו כאן מן הסתם ליום כיפור ונספור את  הדפיקות בלב עד לערב יום כיפור,טם טטם טטטם טם טטם ככה בערך

אני סיימתי,תיהיו יטובים

בואו נדבר קצת על טקסים בצה"ל

אתם יודעים,הבן החייל (או הבת)  מסיים טירונות ,אתם נוסעים לבסיס המרוחק שלו

סוחבים סלי אוכל,סירים,ממתקים,שומעים נאומים של המפקדים,רואים תצוגת אש ואחכ נותנים לכם להפגש עם בנכם החייל,

הכל נורא חדש,מרגש אבל  הצבא הוא גוף גדול ,באמת שהוא משתדל להיטיב עם כולם ובשנים האחרונות כולם יודעים שיש מעורבות הורים שמתגברת

ואני לא בא לומר אם זה טוב או רע,זו המציאות

אז מנסיוני הפרטי אני רוצה לספר לכם על 3 טקסים בהם הייתי נוכח וגם לתת טיפים שתשרדו את הטקסים האלה :

בני עשה טירונות בקציעות,קציעות למי שאולי לא יודע נמצאת בדרום הארץ,בדרך לאילת ,כשמגיעים לצומת טללים במקום לפנות שמאלה לאילת ,ממשיכים ישר עוד כחצי שעה על הכביש המדברי והמאובק הזה עד שמגיעים לבא"ח גבעתי

 זו לא היה טקס סיום טירונות זה היה יום הורים שארגנה החטיבה,הגענו למגרש חניה גדול,שם כיוונו אותנו לחניה,אתה מניח בהגיון שהטקס אמור להיות קרוב למגרש החניה,כי לטקס מגיעים הורים אחים סבים וסבתות  של החיילים עמוסים בכל טוב

ההגיון אומר כאמור שמקום הטקס יהיה בקרבת מקום,אבל אז מסתבר שאתה צריך לצעוד ברגל מרחק של כ2 קמ' בעליה עם כל הציוד שהבאת..

ואגב אתה לא יכול לבוא ללא אוכל,רצוי אוכל טעים,שתיה שהבן אוהב ועוד כהנה וכהנה

ושלא יגידו לי כאן ,בשביל מה לבוא עם צידניות או סלים,הצבא מספק הכל ,הוא לא,הוא ממש לא בתחום הזה וזה בגנים של הורים להאביס את הבן

ואז צועדים,יש ברירה ?אנשים מבוגרים עם תינוקות בעגלות ודי חם ובסוף מגיעים,

 אחרי תצוגת התכלית שעושים במתחם הראשון שכוללים נאומים של מפקד הבסיס ועוד פונקציונרים כאלה ואחרים,אתם  ממשיכים עוד קמ' בעליה לתוך בסיס קציעות שם יש תצוגה של כלי נשק וכל מיני אביזרי לחימה שילדיכם מתאמנים איתם ושם  אתם נפגשים עם המ"פ של בנכם שמספר שלכם כמה הוא שמח שאתם ההורים חינכתם את ילדכם לתרום וכמה הוא גאה בכם וזה מחמיא,אין מה לומר

כל העסק נמשך כ4 שעות והקטע שכמעט ולא יושבים עם הבנים למרות כל התקרובת שהבאתם,אולי בדרך הבייתה אנא עראף,אם משחררים אותם ביחד איתכם

2 הצעות חשובות יש לי לטקס מהסוג הזה ,מי שלא יכול פיזית ללכת,יבקש מהקצין  האחראי בחניה  שהמכונית בה אתה נוסע תגיע עד למקום הטקס ,תוריד אותך (את הסבים הסבתות והדודות המבוגרות) ותחזור לחניה ,תאמינו לי זה יחסוך לכם הרבה

דבר שני לא להתנייד עם המון אוכל,לבנים יש זמן מאוד קצר להיות איתכם,זה לא פיקניק והאוכל ישאר בצידניות,עדיף שתביאו לו 2 מנות שווארמה בלאפה,זה הדבר היחיד שגם משביע וגם הוא יספיק לאכול עד שימהר למשימה הבאה שלו בתוך יום ההורים

וכן קחו מספרי טלפון מכל מפקד שמנדב את מספרו,מה איכפת לכם,שיהיה בזכרון של הטלפון שלכם.

הטקס השני עליו אני רוצה לכתוב הוא טקס קבלת כומתה,הספציפי שלנו נערך במצודת יואב שממוקמת כ20 דקות נסיעה מקרית גת לכיון צפון מערב.

 מצודת יואב הוא מקום מאוד מרשים רק שהוא לא יכול להכיל בישיבה את כל ההורים והמקורבים שבאים לטקס,לכן אם אומרים שהטקס מתחיל ב17:00

כדאי במקרה הזה להגיע ב16:00 ולתפוס מקום ישיבה (יש שם מיןאיצטדיון קטן עם טריבונות

 מגרש החניה של המקום גדול מאוד אבל גם במגרש חניה כזה יש מקומות טובים יותר וטובים פחות ,אם אתם מאחרים גם יהיה לכם מקום חניה גרועוגרוע זה עם גישה קשה מאוד ליציאה מהמגרש ואני מדבר מנסיון..

 הטקס מרגש,הבן מקבל כומתה סגולה אחרי מסע שנערך לילה קודם, אנחנו ידענו על העניין הזה בדיעבד אבל  כדאי לברר, כי הורים יכולים לצפות במסע הכומתה העובר בסביבות 03:30 בבוקר בצומת גבעתי והמהדרין גם יכולים לצעוד כמה קמ' עם בניהם

זו חוויה שלו ידעתי עליה מראש יכול להיות שהייתי עושה אותה

הצעות לטקס הזה: להגיע כשעה מוקדם יותר,לא להביא  אוכל,הבן חוזר איתכם הבייתה ויכול לאכול מהמטעמים בבית ולא להתפתות לקנות מרצ'נדייז של החטיבה (כובעים,חולצות סיכות מחזיקי מפתחות ) בדרך מהחניה למתחם הטקס אלה שטויות במיץ עגבניות,הבן יביא לכם כמה כובעים שתרצו בחינם אחכ וגם חולצות עם שם היחידה הספציפית.

הטקס השלישי הוא הטקס  שאמור להיות הכי מרגש ,זהו טקס ההשבעה שנערך בכותל המערבי

 לכאורה  לוקיישן  מאוד מרגש,מה יותר מרגש מלראות את החייל הפרטי שלכם חייל של צבא ההגנה לישראל מקבל ספר תנ"ך ונשק בכותל,

אז זהו שעד שהוא מקבל ספר תנך ונשק יש תלאות רבות,תנו לי לקחת אותכם יד ביד  כדי שאם כבר  אתם הולכים לטקס הזה, שיהיה לכם הכי קל שאפשר.

אז ראשית זאת לדעת,הכותל המערבי נמצא כמובן בתחום העיר העתיקה בירושלים ואין כניסה לרכב פרטי לעיר העתיקה אלא אם אתם תושבי המקום,אורחים יכולים להגיע לכותל ב2 דרכים,בתחבורה ציבורית או מטיבי לכת יכולים ללכת ברגל משער יפו לכותל.

הבעיה בהליכה ברגל היא הבעיה הידועה שעמישראל אוהב להאביס את חייליו באוכל ביתי ויש נטיה להורים להביא איתם אוכל,כן שוב להתנהל עם צידניות וסלים

 ואני אומר ,ותרו על זה,הבן יראה אותכם לכמה דקות כשתגיעו לשער הכניסה לכותל,יוכל להיות איתכם 10 דקות (תלוי אגב מתי אתם מגיעים לפני תחילת הטקס ,ככל ששעת הטקס מתקרבת הזמן עם הבן מתקצר וככה וככה  הוא חוזר איתכם הבייתה לכן השאירו את האוכל הביתי בבית)מנת שווארמה או מנת פלאפל  יספיקו ואתם יכולים גם אם אתם נורא מתעקשים להביא בקבוק שתיה,אבל זה הכל

מי שמגיע מחוץ לעיר יכול להחנות את האוטו בחניון קרתא שהוא חניון סמוך לשער יפו,החניון עולה כסף,שתדעו,אפשר לעשות משהו יותר חכם ולחנות באיצטדיון טדי,שם החניה בחינם,ומשם לקחת מונית לשער יפו או אם כבר עד לשער הכניסה למתחם הכותל ,אגב יש יחידות שמפנות ישר לחניה של איצט. טדי ומשם באוטובוסים שמספקת היחידה  מגיעים לכותל

גבעתי לא עושה את את זה ,גם חטיבת הנח"ל לא חשבה על הרעיון המצויין הזה אבל הצנחנים עושים את זה,לידיעה

בקיצור הגעתם  לשער הכניסה למחתם הכותל,פגשתם את בנכם והוא יעזוב אתכם כ10 דקות אחכ וילך ליחידתו

אם אתם מחזיקים באוטו שלכם כסאות מתקפלים,הביאו אותם! במתחם הטקס יש כסאות אבל בהנחה שאתם לא מגיעים שעתיים לפני תחילת הטקס ,בהנחה שאתם לא רוצים להתייבש סתם,תביאו כסאות ותיציבו אותם אחרי השביל (תיכף ההסבר)

הכותל הוא מקום ציבורי כאמור,הטקס של יחידות צהל לא  מתבצע בכותל, הטקס נערך במתחם שנמצא מול הכניסה ורחוק מהכותל כ50-70 מטר,בין המתחם לבין הגדר המקיפה את המתחם יש שביל די רחב עליו הולכים אל שרוצים להתפלל בכותל וחוזרים מהכותל

אם אתם לא רוצים להצטופף עם המוזמנים שתפסו את כסאות פלסטיק מול מתחם הטקס ,הציבו את הכסאות מעבר לשביל,האמת ,ככה וככה לא תראו כלום,גם בגלל המון האדם שמצטופף סביב גדרות המתחם שמנסה לצפות בטקס וגם כי הטקס מתחיל כשהחושך יורד והצבא החליט להציב זרקור שמכוון לקהל ופשוט מסנוור עד כדי  כך שאי אפשר לראות מה קורה ברחבה,לשם כך הוצבו 2 מסכי וידיאו גדולים מ2 צידי המתחם ואתם מוזמנים לצפות דרכם ולזהות את יקירכם

זה קורה בכל השבעה הצבת הזרקור הזה וחקרתי בנושא תאמינו לי,זה לא שהוא נמצא שם במקרה בטקס של גבעתי ומוסר משם בהשבעה של הנחל או הצנחנים,לא יודע למה הוא נמצא שם,לתשובה לעניין הזה טרם הגעתי

כדאי לבוא אגב לבושים היטב ,סווצ'ר או סוודר קל ונעליים סגורות ,קריר בירושלים  בערב וגם אם תעמדו שעות ארוכות על רגליכם עדיף לעשות זאת בנעליים ולא בסנדלים או כפכפים

כשהעסק עומד להסתיים מי שלא הולך ברגל לשער יפו כדאי שימהר לצאת ,אפילו 5-10 דקות מוקדם מהסיום וכשהוא יוצא משער המתחם שיעשה לעצמו טובה ויעלה ימינה,נכון זו עליה לא קלה אבל משם באות המוניות,אם תעמוד ליד שער הכותל או אפילו למטה ממנו לכיוון שער היציאה הראשי כל המוניות שיגיעו מלמעלה יתפסו על אנשים חכמים מכם,שעלו למעלה לתפוס מונית לפניכם

את הטקס עצמו קשה מאוד לראות כאמור ,בגלל הרעש הבלתי נסבל של האנשים שהולכים וחוזרים מהכותל ובגלל הזרקור הזה שמכוון ישר לקהל,אבל עדיין זה טקס שלא תרצו לפספס כי שם זו ציונות אמיתית ואהבת הארץ על אף כל הקשיים הנלווים לטקס

לי באופן אישי בהנחה  שהבן עוד לא החליט אם ללכת לקורס קצינים יהיה עוד טקס סיום מסלול בעוד כחודשיים אז הבן מקבל סיכה של  העורב

ועדיין לא ידוע איפה הטקס יתקיים,אחרי זה הם יוצאים כבר לתפוס קו ואין יותר טקסים עד סוף השרות

בלי קשר:

ערב ראש השנה היה מאוד מהנה,האוכל היה משובח ואת היום הזה בילינו בבית במנוחה ,לבד מהכביסה הבלתי נגמרת שהבן הביא מהצבא

 אגב משהו דפוק לגמרי בדף העריכה של ישרא,לא ברור לי למה הרווחים האלה

אני סיימתי,תיהיו טובים

מכיון שאת רב המשימות לחג כבר סייימתי,אתמול בישלתי את חלקי בארוחת החג

מתנה נקנתה לבעלת הבית המארחת כחוק

תלושי חג למרות המצב  ניתנו מהעבודה שלי ,900 שקל+600 שקל תלושי שי באיחור מה  על הגיוס של הבן+600 שקל מהעבודה של זוגתי

ככה שיצאנו מ2 מקומות העבודה שלנו ברכוש גדול.

אנחנו כאמור חוגגים אצל אחותי ברחובות יחד עם משפחתה של אחותי השניה,ניהיה שלושה אחים שחוגגים ביחד ושלןשה אחרים יחגגו בנפרד לצערי ,מה שנשאר היום זה להצטייד בדברי מכולת ל3 ימים הבאים

הבאתי מהספריה  ביישוב שלנו 4 ספרי קריאה ,לא ספרים מיוחדים,לא שוברי קופות ,מוזר ולא צריך הרבה לחקור במופלא  בשביל להבין ששניים מספרי הקריאה שהבאתי קשורים למלחמת יום כיפור.

לעד ראש השנה שלי יתחבר למלחמת יום כיפור,זה לא  ניתן לשליטה בכלל,יש תמונה בראש שמחוברת לימים האלה והיא לא זזה משם

זו תמונה יפיפיה אגב שמראה את הבסיס שלנו ברפידים לעת ערב,כשהמדבר מסביב שקט וההוד של החג  תופס אותנו בגרון את אלה שלא יצאו הבייתה,כי נצנוצי כוננות החלו לצוץ באוגדה הסדירה שלנו,הם ילכו אגב ויתגברו כשראש השנה מתרחק וכיפור מתקרב

אבל בנתיים זהו ערב שלו לגמרי במדבר,מאוד רחוקים מהבית והגעגוע לקראת ערב ראש השנה הולך ומתחזק,כך גם תופי הטם טם של המלחמה הקרבה שתשנה חיים של הרבה מאוד אנשים

אני רוצה לאחל לכל יקיריי ידידי וחברי הקוראים כאן שנה טובה טובה, שנת בריאות  עם כמה שפחות בלאגנים (בירוקרטים ואחרים)

אני  מאחל לעצמי שהשנה שתבוא תיהה שנה עם פחות התעסקות בעניני בריאות,שנת התחזקות פיזית,אני מאחל לילדי האהובים והמקסימים המון הצלחה בכל מה שהם עושים,לזוגתי האהובה  המשך צעידה  של חברות ואהבה ומקווה שהאזור בו אנחנו חיים יטיב עימנו,למרות הכל

שנה טובה למריאט היקרה לכל מתנדבי ישרא ומי יתן שהשנה הבאה תביא על ישרא רק שינויים טובים

תודה שאתם כאן,זה לא מובן מאליו

אני סיימתי,תהיו טובים