מחר מתחילה תקופה חדשה,כן כן,

זוגתי שתחיה חוזרת למעגל העבודה וכל סדרי הבית משתנים

בעיקר יהיה יותר עומס עלי

מעכשיו אני זה שאצטרך להביא ילד קטן מבית הספר ("ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד"

 אולי זו פרסומת מעצבנת אבל אנחנו לוקחים אותה ברצינות רבה)

בבוקר הוא ילך עם אחיו בן ה-11 וחצי עד היום זוגתי לקחה אותו

הוכנסתי כבר לסבב של החזרת הילדה ועוד כמה ילדי שכנים מהחטיבה שלא נמצאת במרחק הליכה מהבית

לעשות ארוחת צהריים

להסיע לחוג

ובסוף בסוף להחזיר את זוגתי . ודאי תרימו גבה ותשאלו למה להחזיר כשהיא יכולה לחזור באוטובוס?

ובכן העבודה של זוגתי נמצאת במרחק 3 ק'מ בקו אוירי מהבית

הבעיה היא תדירות האוטובוסים

לכן מהיר יותר יהיה לנסוע אליה לעבודה ולחזור תוך 10 דקות מאשר לתת לה לחכות ולהטלטל לפחות חצי שעה בפקקי אחר הצהריים

אתמול היא הייתה בסיור לימודי במקום עבודתה

אין ספק שהתמזל מזלנו

משכורת מצויינת ,הנטו שלה גדול משלי(לא חוכמה,לי יש הלוואות,הורדות,קופות גמל ופנסיה) אבל עדיין זה מחמם את ליבי

מקום עבודה מסודר  עם כל הצ'ופרים האפשריים בחוק

החל מביטוח מנהלים אחרי 4 חודשי עבודה,המשך בארוחות מסובסדות בחדר אוכל

חופשות,דמי הבראה ועוד כהנה וכהנה

ודבר חשוב: שם חושבים שנשים מעל גיל 40 זה יתרון למערכת

וזה נהדר שהם חושבים כך

ואני מקבל את כל הגזרות שנגזרות עלי באהבה,באמת

התמורה הכלכלית חשובה מהדברים הקטנים

וחוץ מזה גם אני קיבלתי צ'ופר

הארגון שבו אני עובד עובר באופן רשמי ממחר ל 5 ימי עבודה

אני עובד שם כ 13 שנה וזו פעם ראשונה שלא אעבוד ביום שישי

אני מרגיש קצת מוזר עם העובדה הזאת

התרגלתי

אפילו לא היה איכפת לי להמשיך

אבל זה הוחלט בנוסף לרה ארגון גדול שיהיה בארגון

חוץ מזה חיש מהר הוכנסתי לסבב שמסיע את הילדים לבית הספר בימי שישי (גיסתי הייתה משכימה קום במיוחד לעניין)

אף אחד  לא ישאיר אותי חסר תועלת ביום שישי,זה בטוח

הבעיה העיקרית בעובדה שזוגתי מתחילה לעבוד זה שלילדה לא יהיה עם מי לעשות שיעורים

אני יכול לעזור במקצועות הומנים

אבל לא במתמטיקה

בהמשך לאבחון שנעשה לה היה השבוע ישיבה עם הצוות המקצועי של בית הספר

ניתנו הקלות גדולות שלא אפרט כאן

אבל היו סמוכים ובטוחים שאנחנו נקבל בשבילה את כל מה שמגיע לה

אנחנו  מקווים לסיוע  של הרשות המקומית במימון הוראה מתקנת

ונלך לפגישה השבוע אם יסתייע אצל מנהל מח' החינוך של המועצה

מה שבית הספר מציע לא מספק

הם מציעים עזרה של תלמידי כיתה ט'

ואנחנו חושבים שילד בכיתה ט' לא יכול להתמודד עם ילד בכיתה ז' בעל הפרעת קשב

אנחנו זקוקים ליותר במקרה הזה ונקווה שגם נקבל את מה שדרוש לנו

אגב מאז שהיא התחילה את החטיבה חל שינוי גדול בגישה שלה ללימודים

יכול להיות שזה הגיע ממקום שבבית הספר הזה אין הנחות על אי עשיית שיעורים והיא לא רוצה להיות יוצאת דופן אבל כך או כך לעומת השנה שעברה היא פשוט יושבת עם אמא שלה,חברה או אפילו הולכת לגיסתי שתעזור לה להכין שיעורים (ההקלות יכנסו לתוקף תוך שבועיים אחרי שיסיימו שם להכין תוכנית מיוחדת בשבילה)

אני משתדל לעזור במה שאני יכול

אגב השבוע סיפרנו לה בפעם הראשונה בצורה מסודרת שגם אני הייתי לקוי למידה

וגם לי יש הפרעת קשב וריכוז

אבל  המורים שלי לא הבינו  ולא ידעו על הפרעת קשב ולא התייחסו כמו שמתייחסים אליה

היא הקשיבה ברצינות רבה,שאלה הרבה שאלות והייתה אינטרקציה טובה

היא גם מבינה שהיא תצטרך לקחת כדור

כל מה שימליץ הניורולוג

זהו חברים

מחר יום חדש

חודש חדש שבאמצעו יום הולדתי

תיהיו טובים ורגישים

מי יהיה המאושר????

מלון קרלטון,קאן,הסוויטה המלכותית,מאי 2006

עוד שעתיים למסיבת העיתונאים עם שפילברג,הסרט שלנו מועמד לפרס העיקרי

הדוכן של הסרט בארמון הפסטיבל ניהיה ממש מוקד עליה לרגל לעיתונאים מכל העולם

שלשום בהקרנה סטיבן ישב לידי והיה נורא מרגש

גם הבמאי היה כמובן

כן,זה שרציתי להחליף באמצע הצילומים כשהוא נכנס ללחץ בגלל שהוא רב עם השחקנית הראשית.

לא מבין אותו

עד שהשגנו אותה את סקרלט ג'והנסון הוא רוצה  לחרבן את הסרט בגלל אגו???

לקחתי אותו לשיחה שהמוטיב העיקרי בה

היה: אדוני,זו הזדמנות של פעם בחיים  לקבל חסות של חברת ההפקות של שפילברג

הייתי יכול לקחת כל במאי אחר גם מהארץ וגם מהעולם

אבל לקחתי אותך כי הוכחת את עצמך בסרטים האחרונים שעשית

ואני יודע שנוח לעבוד איתך

אבל קח את עצמך בידיים,מחל על כבודך

תתרפס בפניה אם צריך העיקר שתוציא עבודה..

גם ככה ההפקה הזאת עולה כל כך הרבה כסף שלפעמים אני לא מאמין שאני שהייתי מפיק משנה בסרטים של דובי גל מגיע להפיק סרט עבור שפילברג..

אז יאללה תתרפס ויפה שעה אחת קודם

הכל התחיל ב89

כבר רציתי לעזוב את עניני הקולנוע

הייתי עייף נפשית

הכסף לא היה משהו

ונמאס לי לשבת בשופטים ערב ערב

תל אביב נראתה אפורה ומשעממת

אחרי שעזבתי את חברת ההפקות האיזוטרית שעבדתי בה כמפיק בפועל

ושאלתי את עצמי מה אני רוצה לעשות עכשיו הגיע הפקס המוזר ההוא

מאלסנדרה מוסוליני

אלסנדרה ואני עבדנו  ביחד בסרט האחרון שהחברה בה עבדתי הפיקה

"הדרך לעין חרוד"

היה לה "סיפור" קטן עם המפיק אבל הוא זרק אותה לטובת איזו עוזרת במאי שלישי שעשתה לו עיניים

ואותי  הוא שם לנחם את אלסנדרה..

היא חזרה לאיטליה ואחרי כמה חודשים שלחה לי פקס בו הציעה לי לעזור לה להפיק סרט.

מכיון שכל ההוצאות שולמו,נסעתי

ומהון להון נשארתי באיטליה כמה שנים

באחת החופשות בארץ  הכרתי את זוגתי,נישאנו,נולדו הילדים ואני המשכתי להפיק סרטים  לבמאים איטלקים שפגשתי מהעבודה המשותפת עם אלסנדרה שבנתיים נבחרה לפרלמנט ועזבה קולנוע

קיבלתי רשיון עבודה באיטליה ויכולתי לעבוד בכל מקום באירופ במסגרת האיחוד האירופי

ועבדתי,עם במאים איטלקים,צרפתיים ועוד כהנה כהנה

שמי יצא למרחוק  כמפיק חרוץ,אמין שמילה שלו זו מילה

שמשלם בזמן והכי חשוב שהסרטים שאני מפיק מצליחים בקופות

לפעמים גם בביקורת..

בשנת 2000 הפקתי סרט שייצג את איטליה בפסטיבל ונציה וזכה בפרס הראשון

קופרודוקציה איטלקית צרפתית אמריקאית,במאי  אנגלי שעבד עם סטיבן בעבר

הסרט זכה בפסטיבל כאמור

האנגלי הזמין את סטיבן לפרמיירה והכיר ביננו ומצאתי חן בעיניו

כלומר גם כאדם וגם כבעל מקצוע

והוא הבטיח שכשיהיה לו תסריט מתאים הוא יקרא לי להפיק אותו

נו,אז זה נראה חלום

אבל 6 שנים אחכ החלום מתגשם

תראה איזה עולם אמרתי לעצמי כשאני יושב בכורסא הרכה בארמון הפסטיבלים בקאן ומחכה שמסיבת העיתונאים תתחיל

אם הייתי עוזב  קולנוע ב89 כמו שרציתי

 בחיים לא הייתי מגיע לכאן...

הפוסט נכתב במסגרת פרוייקט דלתות מסתובבות של הדודה 

דלת מסתובבת קטנה:

הפוסט של הדודה  בפרוייקט כמעט גרם לי לכתוב על  האפשרות השניה שלי זו שאומרת  שהייתי ממשיך לחיות בקיבוץ ששכן לקיבוץ שלה כקיבוצניק קשוח ומסוקס..

אבל סטיבן ניצח את מרום גולן...

תיהיו טובים,נחמד  לפעמים לחלום חלומות 

עוד דבר קטן וסליחה על "חילול הקודש"

עוד 46 כניסות אני ב 90 אלף

אז פליז,דווחו על הגעה ליעד...