ראשית אני לא חוזר מחר לעבודה

עניני בירוקרטיה מן הסתם שלא ברורים לי,ידעתי שאם אומרים לי ש99 אחוז העניין סגור ואחוז אחד לא,תמיד יגבר האחוז הבודד

אבל בסדר, יו"ר הועד אמר שכנראה אתחיל ביום שני,נעדרתי 11 חודש,אז עוד יומיים או שלושה לא ישנו הרבה ואני לא מתכוון לעשות עניין

אחרי הכל הם באמת היו בסדר איתי

מי שהרגיז אותי זה הרופא הראמטולוג שלי

הוא רופא מצויין מכסה את כל הענינים,מדקדק בפרטים קטנים לא משאיר שום אבן לא הפוכה אבל כשאני מבקש ממנו למלא טפסים כדי לקבל זכויות שמגיעות לי מביטוח לאומי,מהביטוח הפרטי שלי,מכתב שאומר  מתי התחילה הבעיה ברגל וממה נבעה הוא משום מה מתחמק.

וזו פעם שניה שהוא מנפנף אותי בקטע הזה ומעביר לכאורה את הבקשות האלה לרופאת המשפחה למרות שבטפסים כתוב בברור שנדרשת חוות דעת של הרופא המקצועי,אז מה הקטע שלו?

חיכיתי היום שעתיים לתור שלי ! האיש מאחר כרוני,וככה התור מתאחר כי הוא מגיע מאוחר ולמרות שהתור שלי נקבע ל12 נכנסתי ב14:00.

ומה תגיד לו? הרי אתה זקוק לו,לא תריב איתו על קטנות כמו המתנה של שעתיים בחוץ אבל בסדר,זה קורה אבל מה העניין עם למלא את הטפסים?

אמרתי לו שלא עבדתי קרוב לשנה שהמצב הכלכלי שלי הורע ואני רוצה לבקש  זכויות כאלה ואחרות מביטוח לאומי והוא  כתב  את מה שאמרתי לו בסיכום המחלה שמופנה לרופאת המשפחה,שורה  עלובה שחסר בה פרטים וגם אם רופאת המשפחה תכתוב לי את המכתב ,האינפורמציה שכתובה בסיכום לוקה בחסר

וגם רופאת המשפחה לא תמלא רובריקה שעליה צריך לחתום הרופא המקצועי,והוא ודאי יודע את זה,אז למה לטרטר אותי שוב?

ואי אפשר לבוא אליו סתם כי הוא עמוס ולקבוע תור  אליו זה לעוד חודש וחצי,אפשר לבוא שלא בתור ולהמתין,אבל  מי יתקע לידי שהוא יקבל אותי ללא תור?

בקיצור תסכול עמוק וכרגע אני די אובד עצות ושוקל את צעדיי

אז תודה על הברכות ואיחולים על ההחלמה ועל החזרה לעבודה,אבל כנראה שהדרך כשאתה חולה במחלה מחורבנת  כזאת ואתה מצפה לקבל את כל זכויותיך היא  רבה וארוכה ואם עמדתי בטלטלות המחלה אעמוד גם במלחמה על זכויותי.

שאו ברכה

תיהיו טובים

היום ה28 לאוקטובר 2012,בדיוק 11 חודשים מאז הפסקתי לעבוד,הפצע שגרם לכל זה נסגר ! המחלה שגרמה לפצע ,סקלרודרמה (scleroderma) שמה, עברה.

מזה כמה ימים שאני לא הולך עם פלסטר סביב הפצע.

הפלסטר זאת לדעת, הייתה המצאה שלי, פרטית ,להקל על הכאב שבאצבע שברגל שבימים הרעים של המחלה  לא איפשר לישון בלילה מרב כאבים,

הוא לא היה תחליף לכלום,לא לכדורים ששיכחו כאבים ולא למשחות.

אני לא יודע להסביר למה פלסטר פשוט העביר את הכאב,או עצר אותו,המתנגדים לפלסטר אמרו שהאצבע לא מתאווררת

וזה לא טוב ועוד כהנה וכהנה אבל לי לא היה איכפת,הפלסטר עצר לי את הכאב ,לזמן מה וזה הספיק לי.ודאי היה יותר טוב מלקחת כדורים.

תהליך ההחלמה אתם ודאי זוכרים היה ארוך ,כדורים שעלו המון כסף בעיקר כי הם  מחוץ לסל התרופות ,כמעט חודשיים של הכנסת חומר באינפוזיה באישפוז יום באיכילוב  לוריד, בישיבה של 5-6 על כורסא במכון הראומטולוגי

וזה לבוא מוקדם בבוקר לרח הנרייטה סולד בצד המזרחי של בית חולים איכילוב, כדי לתפוס מקום חניה בכחול לבן,ולשלם חניה בסלופארק ויצא הרבה כסף(עוד לא הכרתי אז את אפליקצית פנגו לצערי  שהתגלתה כטובה יותר וזולה יותר מסלופארק)ולעזוב בצהריים קצת מסטול מהתרופה להגיע הבייתה וליפול על המיטה ולישון

וזה לשבת בחניה באוטו מ06:20 בבוקר עד 07:30 עת נפתח המכון  וככה מהשיעמום עשיתי לייקים לפמה שעודרת וחורשת בחווה בפייסבוק

ואחרי שסיימתי לעזור לה הכרתי את הטוויטר וככה התחלתי בעצם לצייץ.

וזה רגשות אשם ,כן רגשות אשם, לעיתים איומות, בעיקר בבוקר שאני לא עובד,לא עוזר בפרנסת המשפחה וזוגתי הצטרכה להגדיל את שעות עבודתה ולא היה לי קל עם זה למרות שלא יכולתי לדרוך על הרגל,ודאי לא ללכת

11 חודש הייתי בבית !!בימים האחרונים הפלסטר ירד,האמת שהוא ירד לבדו ואני הרגשתי בסדר ולא שמתי אחר

והיום נגעתי במקום של הפצע ולא כאב לי והסתכלתי והוא כמעט נסגר,אני עדיין לא הולך  בצורה שהלכתי קודם ועדיין יש קצת כאבים כאן ושם אבל הפצע סגור.

אין ספק שמי שרצה להעמיד אותי בנסיון עשה זאת בהצלחה רבה,אני שמח  לומר שעמדתי בנסיון הזה,אלוהים עדי שעמדתי.

כמובן שללא התמיכה המסיבית מכל עבר, לא בטוח שהייתי יכול לבד, אבל התברכתי,באשה תומכת בילדים מקסימים,בחברים בכל  הפלטפורמות בהן אני נמצא: כאן בישרא ,בפיד בטוויטר ובמידה פחותה יותר בפייסשוק ,נתמכתי בצורה מופלאה על ידי החברים בעבודה ועל ידי ועד הארגון שבו אני עובד שגילה סבלנות אורך רוח וגם קצת עזר לי כלכלית.

ביום רביעי יש לי תור לרופא המטפל שלי שיתן את החותמת הסופית על המחלה הארורה הזאת .

ביום חמישי אני אמור לחזור לעבודה ,היום התקשרתי לשאול אם גמרו את הפרוצדרות,אמרו לי סיימנו ב99 אחוז, לא רציתי לומר, אבל שאומרים לי ככה מטריד אותי האחוז הבודד שנשאר ואני מקווה שאתבדה

מגיע לסיומו פרק,פרק חשוב, למדתי על עצמי הרבה ,למדתי על הסובבים אותי,רכשתי מיומניות  חדשות שהבאתי  לידי ביטוי בפוסטים שכתבתי כאן (בישול )ויחד עם זאת אני מקווה שלא אעמוד יותר בנסיון דומה

שאו ברכה

אני סיימתי,תיהיו טובים

טוב אז אתמול היה יום די מטורף

 הייתי צריך להספיק לבשל לפחות חלק מהדברים עד 11:15 בבוקר כי אחכ הייתי צריך לנסוע למלא דלק,ולנסוע לעבודה של יהל לאסוף אותה ולנסוע לירושלים לבקר את סבתא נ. שקת לא הרגישה טוב

כלקח  לעצמי  אומר שזה בסדר להתחיל לבשל ביום חמישי אחר הצהריים,ככה  זה לא יוצא לחוץ כל כך,אבל אני טירון אני ורק עכשיו הבנתי את העניין,מה גם שאתמול דחסתי קניה במכולת ואצל הירקן ואחכ חזרתי הבייתה ,בגשם המעצבן הזה שפתאום הגיע:-)

אז כהתחלה עשיתי אורז לבן  לילדים  ואחכ עשיתי תפוחי אדמה  אפויים בשום,שמן זית ורוזמרין,אני הוספתי 2 קפיות סילאן והורדתי לתערובת   גם צ'ילי מתוק בערך 2 כפות

זו לא מנה קשה להכנה,זה המתכון:

http://beygale.co.il/2012/01/15/%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%9F-%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%A8%D7%99/

הבעיה שבגלל שהייתי לחוץ בזמן סגרתי את התנור ב11:15 כשתפוחי אדמה לא אפויים לגמרי וחשבתי שכשאחזור אתן להם עוד קצת

אבל כשחזרתי  הם ניהיו אפויים  ,כנראה התנור גם כשהוא כבוי סיים את האפיה שלהם,יצאה מנה נהדרת ,באמת

אחכ עשיתי קישואים  עם בשר טחון,חתכתי את הקישוא הוצאתי את הליבה שלו נתתי לו  צורה של דוגית ושם מילאתי בשר טחון, שמתי את הקישואים ו2 פלפלים ממולאים בסיר (מילאתי 2 חצאי פלפל אדום כי נשאר לי בשר טחון) ובישלתי   עם רסק עגבניות שאחרי שהרתחתי אותו  הורדתי את האש ונתתי בישול ארוך על אש נמוכה של כשעה ומשהו

גם זה לא תבשיל שקשה לעשות

נסענו לירושלים,היינו אצל סבתא נ היא מרגישה או לפחות הרגישה אתמול בזמון ביקורנו לא רע וחזרנו הבייתה

יהל שקמה אתמול מאוד מוקדם לעבודה  נפלה לשנצ ארוך והשאירה אותי  לבד במטבח

ונאלצתי להתמודד לבד עם הפלאו בג'יג'

למי שלא יודע מה זה פלאו בג'יג' אומר שהמאכל הוא עירקי מסורתי שמורכב בגדול בעוף ואורז

אני עשיתי אותו קצת אחרת מהמתכון ולגם אמא  כפי שהיא אמרה  לפמה בפייסבוק יש טיפים נוספים לעשיה

אני עשיתי ככה

לקחתי 2  ירכי עוף,זרקתי בסיר, כיסיתי במיים,הוספתי קופסה אחת של רסק עגבניות והבאתי לרתיחה,בדיעהד קופסה שלמה של רסק עגבניות זה יותר מידי ל2 ירכיים,כדאי להסתפק ב2-3 כפות

מוסיפים מלח ןפלפל ,אני לא הוספתי אבקת מרק כמו שכתוב במתכון,אישתי לא מרשה לי,לא שאלתי למה

אחרי שרתל מנמיכים את האש ומבשלים עד שאפשר לנעוף מזלג בעוף ולהרגיש שהוא רך,ברור לי  שזה קצת הזוי אבל זה מה שכתוב במתכון אנה עראף

אחכ כשהעוף מוכן מוציאים אותו לצלחת ומחכים שיתקרר,כשזה קורה,מפרקים אותו ואת אמא שלו

(את העוף,את העוף) ושומרים רק את נתחי הבשר בצלוחית  בצד

בסיר בו התבשל העוף יש לנו מרק אדום כזה,שמים אורז ,(אני שמתי אורז פרסי מובחר) לפי כמות האנשים האוכלים ,אני שמתי 2 וחצי כוסות אורז וזה יצא הרבה)

מבשלים אותו כמו אורז רגיל רק יותר זמן ולא להבהל שהאורז נשאר רטוב,ככה זה צריך להיות

בנתיים על מחבת ללא שמן מטגנים בצל קצוץ,כשזה מזהיב תוסיפו את נתחי העוף כשאתם מ וסיפים למחבת מעט שמן

במתכון כתוב לטגן במחבת נפרדת את השקדים המקולפים,אני הוספתי אותם למחבת עם הבצל והעוף בתוספת צנוברים ולסוף גם ה וספתי צימוקים שנתתי להם מעט זמן במחבת

כשאתם רואים שנתחי העוף  מקבלים צבע  מכבים את האש

עכשיו הגיע זמן הצילחות,אני אומר לכם משהו,עד שהתחלתי לבשל לא יחחסתי חשיבות לצילחות אבל איזה כיף ענק זה לשים את האוכל  בכלי נאה לקשט אותו לצלם ארותו לעלות אותו לפייסבוק לטוויטר לאינסטגראם ולהתחיל לקבל מבול של מחמאות

בקיצור לקחתי צלחת נאה  סידרתי עליה את האורז ומעל  הוספתי את נתחי העוף,השקדים הצנוברים והצימוקים,התבשיל יצא מדהים

אישתי פתחה עין גרגרה משהו והתהפכה לצד השני ורק אחכ שהתעוררה שפעה מחמאות

ככה הוא נראה

והוא גם טעים,אמרתי כבר ?

תשאלו את גם אמא  על טיפים שלה לבישול,אני אמשיך הלאה למנה הבאה שאכין

כנראה חורשט טבזי ועלי גפן ממולאים באורז ,אבל עד יום שישי הבא הכל יכול להשתנות

לסיום באדיבות האתר בייגלה קבלו את זה

קטמון ואזור אהובותי שיחקו אתמול אחת נגד השניה ויצאו בתיקו,טוב לי ככה

אני סיימתי ,תיהיו טובים