מדהים אותי שיש כאלה שפותחים מחשב וכותבים פוסט בן שורה אחת או שתיים,לא מצליח להבין את הקונספט של הדבר הזה,כאילו יש לכם מה לומר ואתם  כותבים את מה שיש לכם בשורה אחת? איפה ההנאה שבכתיבה? איך אפשר לפרוק משהו מעליך בשתיים או בשלוש שורות?

אז ברווח שבין המתנה לילדה שתחזור מהעבודה בדיוטי פרי לבין ארוחת הערב של יום שישי שכמעט את כולה חזרתי לבשל(חוץ מהמנות הטבעוניות שזוגתי עשתה לעצמה כמובן..)גם לי יש מה לומר בשתיים או שלוש שורות:

מעצבן אותי שאדון ביל קלינטון הגיע לארץ לנאום בעצרת לזכרו של רבין ועל הדרך הוא מנצל את היותו נשיא ארה"ב לשעבר כדי להיות שתדלן בכיר של נובל אנרג'י שמנצלת את מדינת ישראל למכסם את רווחיה על חשבון עמישרטל וביל קלינטון נותן לזה יד ,אל תשחק אותה ידיד אמת של ישראל ומצד שני תדפוק אותנו האזרחים,זה מגעיל ומרגיז,רוצה להיות לוביסט? אהלן וסהלן ,תוציא את ישראל ממפת שתדלנותך.

תודה ושלום

אני סיימתי,תיהיו טובים

אני רק רוצה להמליץ על הסדרה המצויינת של דורון צברי ואמיר בן דוד מגש הכסף שהיום שודר הפרק השני שלו. מגש הכסף עוסקת בעצם בנו,האזרחים ובאיך המדינה  ובעלי ההון עושקים אותנו. לא ארחיב יותר אבל אחרי שרואים את הסדרה יש תחושה חזקה שמחאת קיץ 2011 עשתה בכל זאת משהו  והעבודה לא הסתיימה.

 אתמול היינו זוגתי ואני  אצל בלוגרית ותיקה בישרא שכבר לא כותבת כאן .

היא יושבת שבעה אחרי שבעלה נפטר בהתחלת השבוע מסרטן.אנחנו  ותיקים בשכול,זוגתי פחות, אבל לי יש "מיילג'"מכובד ותמיד הרגע הראשון כשנכנסים לבית לא מוכר הוא רגע מהוסס כזה. לבוא לשבעה אצל משפחות חילוניות זה הרבה יותר קל ,האווירה אחרת למרות העצב והאובדן ואתמול בקושי הצלחנו לשבת לשיחה קצרה עם  האלמנה הטריה ,כי לא הפסיקו להגיע אנשים והיא כמובן הייתה צריכה להתייחס לכולם ,היא הופתעה מבואנו למרות שלי נראה מובן מאליו להגיע ,היא מכירה את זוגתי לפני שהיא מכירה אותי ואותה לא ראתה הרבה שנים. אני שמח שהלכנו לנחם ,אני חושב שהמנחם מקבל לא פחות מהמנוחם .

האמת שאין לי  משהו מיוחד לומר מעבר לזה,אני לא סובל גשם וחורף,לפחות נחסך ממני לחלק דאר בגשם מה שעשיתי במשך 18 שנה !  לא מצאנו עדיין אוטו לקנות ונעלה כנראה שלב בחיפושים.

 אני סיימתי,תיהיו טובים

אני עדיין מרגיש מוזר ללא המיצובישי כריזמה שלי ,אותה כאמור מכרתי לפירוק בתחילת השבוע.

אני ממש לא רגיל לצאת מהבית ולא לראות אותה בחניה והיא חסרה לי,אולי מוזר לומר את זה על חפץ, אבל אני מה לעשות אדם שנקשר לחפצים,ודאי כאלה שנמצאים הרבה זמן ברשותי והכריזמה אללה ירחמה שירתה אותי בנאמנות 10 שנים.

קשה להסתדר עם אוטו אחד,ודאי כששנינו עובדים בשתי ערים נפרדות ובסוף השבוע מגיע גם הבן החייל הביתה ומבקש את "ליטרת הבשר שלו",זה לא בלתי אפשרי כמובן אבל זה הרבה פחות נוח,אז אתמול התחלנו לחפש,ראינו מכונית אחת שלא  הרגשתי שאני רוצה לקנות אותה למרות המחיר והקילומטראז' היחסית נמוך שעשתה והחלטנו להמשיך לחפש.

השבוע הסתיים פרק בשרותו הצבאי של הבן החייל,הוא סיים את ההדרכה כמ"כ של טירוני סיירת גבעתי,זה לא היה פרק ארוך ובאופן אישי שמחתי שהוא הסתיים כי לדעתי הוא קצת התבחבש בתפקיד ולא מיצה את יכולותיו.

אמא שלו כמובן חושבת אחרת והייתה שמחה לו היה נשאר מחזור נוסף בהדרכה,אבל הוא מיצה ורצה לחזור ליחידה שלו ואני חשבתי שאם אתה מתגייס ליחידה קרבית על כל המשתמע מכך אתה צריך לשאוף להיות במקום שתרומתך היא הכי גדולה.

ברור שאני חושש ודאי בימים כאלה ואני ממש מצטער אם אני נשמע קלישאי להחריד,אבל אני רוצה שהוא יהיה במקום שעושה לו הכי טוב ואם זה אומר להיות בפאתי שכם עם החברים לצוות,אז זהו מקומו.

בשביל הדיוק ההיסטורי ובגלל שאני כותב יומן רשת שחלקו הוא תעוד, כדאי לומר שבראיון שהיה לו השבוע עם המג"ד של גדוד הסיור הוצע לו להיות בחפ"ק מג"ד כקשר לוחם בשלב הראשון והוא קיבל את התפקיד ברצון וזה אומר שבשבועות הקרובים ישב באזור שכם גם חברי הצוות שלו לשעבר יושבים בסביבה.

אז נכון זה  לא המקום הכי מלבב  שיש והדרך לשם ומשם למרות שלוקחת  פחות משעה קצת מפחידה (אותי,היושב בגוש דן),אבל אם זה עושה אותו מאושר אז  זה מה שהוא צריך לעשות.

ברקע כמובן האינתיפאדה ואני חושב שלאט ובטוח נתניהו מאבד את זה,כלומר אין לראש הממשלה פתרונות והלחץ מימין של כל מיני בנטים וליברמנים בחסות תומכיהם לא תביא לישראל דברים טובים וודאי לא תפסיק את האינתיפאדה,אז טוב שהעולם התעורר והתחילו לחצים שראש הממשלה לא יכול להתעלם מהם

אני אומר ,להלחם בטרור הסכינים מצד אחד ומצד שני לעשות צעדים שיחזירו תקווה ל2 הצדדים,אין לי מושג איך עושים את זה,אבל להטיל את כל הרעות החולות של העולם מתחילת המאה שעברה על הפלסטינים,ודאי ההאשמה המגוחכת והפאטטית שהאשים הרוה"מ את המופתי הירושלמי ,זה עלוב ובעיקר מטומטם,אז בחייאת שיתעשת ויתחיל לעבוד בצורה שפויה לטובת כולנו.

עם כל העיסוקים במכירה של האוטו ובמציאת אחר,המעבר של הבן וכמובן עבודה אין כל כך חשק לדברים אחרים,יש לי כמה ספרים שלקחתי מהספריה והם שוכבים כאבן שאין לה הופכין כי אין לי חשק לקרוא בכלל .אנחנו כמעט ולא יוצאים כי למי יש כח בסוף היום,שלא לדבר ש"המצב" לא מעודד לצאת  ואני יודע שאנחנו צריכים לשנות את זה.

קטמון מחר בלוד נגד הפועל פ"ת ,העונה התחילה רע מאוד בשבילנו ,לא ניצחנו 5 מחזורים ואנחנו בירכתי הטבלה ומצבנו לא מעודד אבל אני כמו השאר גם אם משוועים לנצחון תומכים בקבוצה ובצוות המקצועי גם במצב הזה,נקווה שהתמיכה תישא פרי והקבוצה תעלה כבר מחר על דרך המלך.

שיהיה סוף שבוע שקט

אני סיימתי,תיהיו טובים