בשיטוטי בישרא נתקלתי בפוסט שבו בין השאר סיפרה כותבת הפוסט שהיא מנסה להגמל מקניות באינטרנט ולי זה נגע בנקודה שמזה זמן אני מנסה להבין אותה.
קודם קצת רקע:אני כאמור עובד דאר ישראל,בתפקידי אני אחראי על מיון הדאר על כל סוגיו לכל דרום תל אביב,גבולות הגזרה שלי הן שדרות רוטשילד מתחילתם עד מספר 42,ודרך יפו -רח' אילת בצפון הרובע,דרך קיבוץ גלויות בדרום,במזרח רח סלמה (או דרך שלמה)עד קצה רחוב לבנדה ובמערב,רחוב שלבים,אליפלט. בתווך כל דרום תל אביב,כולל שכונת פלורנטין ,קרית שלום ,שכונת שפירא התחנה המרכזית הישנה והתחנה המרכזית החדשה כל רחוב לוינסקי לכל אורכו וכל הרחובות שיוצאים ממנו ומקבילים אליו במתחם הגדול הזה. 16 דוורים מחלקים בכל האזור הזה.
אני רוצה לדבר על תחום מאוד ספציפי במה שאני עושה,עזבו לרגע את התקלות שנתקלתם בהם ,את התורים הארוכים בסניפים ואת שאר החוויות שעברתם בנוגע לדאר שלכם.
אני רוצה לדבר על מה שאנחנו קוראים הפריטים שאתם קונים מאי ביי ודומיו.
אני לא מדבר על קניות גדולות,אני מתאר לעצמי שלקניות של דברים גדולים יש הצדקה ,אני מדבר על פריטים שמגיעים במעטפות קטנות ואני ממיין אלפי מעטפות כאלה בשבוע ,בלי הגזמה וברור לי לגמרי שהפריטים האלה עולים גרוש וחצי ,גם בארץ וממש לא ברור למה לטרוח להזמין פריט שיש בארץ באמת בזיל הזול מחו"ל,להמתין להגעה שלו ימים ארוכים וכשהוא מגיע ולעיתים הוא קצת עבה ולא נכנס לתיבת הדאר ואז הנמען צריך ללכת להוציא אותו מהסניף,בשביל מה? בשביל פריט שהוא יכול לקנות כאן אפילו בשקלים בודדים יותר?
אני מבין לגמרי את חוויית הקניה,אתה יושב עם סמרטפונך בבית,הגשם מטפטף בחלונך,(אפרופו הפוסט הקודם) ואתה מטייל בין אתרי קניות,רואה משהו שמוצא חן בעיניך,המחיר נראה לך זול,אתה לוחץ על קניה וזהו,מה שנשאר לך זה להמתין.
מדהימים עוד יותר האנשים האלה שמזמינים פריטים מאתרי הקניה אבל תיבה עם שם הם לא טורחים להתקין,איך בדיוק הם מצפים לקבל את הפריט?
אני לא התחברתי לקניות אינטרנט,לא יכול לקנות פריטי לבוש שלא מדדתי,לא מסוגל לקנות מכשירים חשמליים שלא בדקתי קודם ומכיון שאני יודע איך הפריטים האלה מועברים משדה התעופה למיון הראשוני ,אם הם שבירים,הם לא יגיעו שלמים אליכם והידיעה הזאת מוציאה את החשק לרכישה.
אגב אי אפשר גם אם מאוד רוצים להזהר על פריטים שהם שבירים לכאורה,פשוט אי אפשר,הם מועמסים בשדה התעופה למשאיות,נפרקים בבית המיון,מועברים לעגלות ענק שנקראים בעגת הדאר ג'מבו ומשם למיון הראשי שמחלק את הפריטים לפי ערים,אנחנו מקבלים במשמרת של 8 שעות, כל שעה מאות פריטים גדולים וקטנים,אם מראש הם לא נארזו בצורה בטוחה חבל לכם על הכסף או על הבירוקרטיה בשביל לקבל פיצוי,אין שום אפשרות בים החבילות על גודלם המשתנה שהם יונחו בזהירות אחד אחד.
אין אפשרות כזאת,אנחנו עובדים מהר כדי להספיק להכניס את כל מה שמגיע וגם למיין כדי שלמחרת היום החומר יצא לנמענים ויש ים חומר!!! ואני לא מגזים. אם אתם מזמינים פריטים באינטרנט תחשבו רגע אם אתם זקוקים לפריט,אם אי אפשר להשיגו בארץ במחיר דומה.
אם אתם מכורים לקניות,הפוסט הזה לא עבורכם,אבל גם אלה וגם אלה צריכים להתקין תיבת דאר גדולה ולכתוב את שמם עליה,נורא בסיסי ופשוט אבל מסתבר שזה לא ברור לכל אחד ואם אתם מסתפקים בתיבות הסטנדרטיות שנמצאות בכל בית דירות ,לפחות תכתבו שם ושם משפחה ברור ואל תתפלאו אם הפריט שהזמנתם קטן ככל שיהיה לא נכנס לתיבה ובמקומו תמצאו פתק שיזמין אתכם להגיע לסניף הדאר,אגב אם השארתם באתר שקניתם מספר טלפון נייד תקבלו sms מהסניף שהחבילה הגיעה ואם הפריט מגיע בדאר רשום ויש לכם את מספר החבילה תוכלו לעקוב אחרי הגעתה באתר של דאר ישראל.
מה שחשוב שתקנו בצורה חכמה ואל תתפתו לקנות מוטרות,שייבות מסמרים או ברגים כאלה ואחרים(ותאמינו לי שנתקלתי גם בדברים כאלה) באינטרנט. חבל על הזמן שלכם.
בפוסט הבא יהיה סיכום על הספר המצויין של יגאל סרנה "פשוטעור".
אני סיימתי,תיהיו טובים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
