ותיקי הקוראים ודאי זוכרים שפעם כבר כתבתי איגרת לאחד מהמינויים שעזב

מאז נוספו אומנם 20 מינויים חדשים

אבל עכשיו,או נכון יותר אתמול,עזב מנוי אחד.

לכאורה זה לא ביג דיל

אני נמצא כאן 4 שנים ועשרה חודשים בדיוק ( ב 31 למאי,בדיוק בעוד חודשיים ימלאו 5 שנים לשהותי כאן)

וחשבתי שאני חסין בהרגשה מפני עזיבת מינויים.

מסתבר שאני בחור רגיש למרות הכל..

זה די מרגיז אותי שעוזבים אותי.

ואחכ די מתמיה וגם מבאס

כאילו מה,אם אני כותב פוסט שלא מוצא חן בעיני מישהו,הוא אשכרה טורח להכנס להיכן שמוחקים את המנוי ומוחק?

ככה? בלי שיקול דעת? בלי להתחשב בעובדה שאולי הוא נגיד  מספר 99

ונשאר לי עוד אחד ל100?

אז לא חראם?

אני יודע אני יודע

אתם לא מסתכלים לעיתים קרובות בסטאטיסטיקה

את רובכם לא מעניין מי נכנס ומאיפה

אתם לא סקרנים,לא כ'פת לכם כמה מינויים יש לכם

אתם קדושים !

אותי זה מעניין,הנה ,יצאתי מההארון.

אני חושב שהסטאטיסטיקות הם חלק בלתי נפרד מהכתיבה כאן ולמה לא להתייחס אליה

יש אנשים שחושבים שהעיסוק בסטאטיסטיקה הוא  ביטול זמן,זכותם בהחלט לחשוב ככה

אין לי בעיה איתם.

ואם כבר יצאתי מהארון בסוגיה הזאת תנו לסחוב החוצה מהארון קבוצה שדי מרגיזה אותי ולא מדברים בה כמעט:

הקבוצה הזאת עליה נמנים בלוגרים שכותבים פוסט,מצפים שתגיב עליו

אבל לא מגיבים אצל אחרים.

ואם הם מגיבים,זה בפינצטה,מובחרים, 2-3 לא יותר.

אסור להם,ודאי לא לשוטט ברחובות ישרא בלילות חורף קרים להדפק על דלתותיו של בלוגר שזה עתה כתב פוסט.

לא הם.נו סר!

הם ישבו בבלוגם החמים,יקשיבו למוזיקת לילה חרישית ,ישתו כוסית יין ויצפו שהקרם דה לה קרם ידפקו חרישית על דלתם.

אני מודה שמכוח האנרציה הגבתי אצל בלוגרים כאלה,ומהימים האחרונים,לא עוד.

אני לא אתפלא אם אחד מהם גם מנסה לחרב את הסטטיסטיקה שלי  וביטל את המנוי שלו אצלי כי הפסקתי להגיב אצל כמה כאלה,במודע הפסקתיכאמור.

כאילו כמה אפשר?

אבל את המנוי שלי לא הורדתי.

כי אומנם אני לא קורא כמחאה,אבל לא אזיק ולא אמשוך את המנוי שלי ואקלקל למישהו את הסטאטיסטיקה.

אפשר לומר עלי הרבה דברים

אבל אני לא "מקלקל סטאטיסטיקות" !

ואם אני המנוי ה100?

אה?

עכשיו יש לי כמה מילים למנוי שעזב אתמול:

לא ברור לי למה עזבת

היה לי פוסט על 10 השירים הכי יפים

מודה,שכחתי את אביב גפן,זה בגלל זה?

כי אם כן אני אוסיף אותו,לא בעיה,רק תחזור ראבק

אתה מקלקל לי ,אני מנסה להגיע ביובל 5 השנים למספר עגול ואתה מקלקל

זה מעשה לא חברי בעליל,שתדע

זה מה שהיה לי לומר.

ואם להוסיף משהו אחרי כמה תגובות:צריך לקחת בפרופורציה את מה שנאמר כאן.

זהו,עכשיו באמת נגמר מרץ

תיהיו טובים ותחזיקו אצבעות לדודי סלע בטורניר מיאמי ותקראו את הפוסט המופלא של שרה הקודמת..

מסתיים לו החודש הזה

אם הייתי מאמין באמונות טפלות הייתי אומר שבטח מישהו שם עלי עין רעה

כי החודש הזה התקלקלו בבית יותר דברים מאשר התקלקלו בחודשים האחרונים גם יחד.

אבל מכיון שאני לא מאמין בכאלה  ואני בטוח שזו סתם "הצטרפות מקרים" רעה

אני מקבל את הקלקול האחרון כמו שקיבלתי את כל השאר:

הבית ישן,לא מתוחזק היטב ולכן דברים מן הסתם מתקלקלים.

 הרי רשימה קצרה של קלקולים ולא לפי סדר הופעתם:

דוד השמש הפסיק לעבוד ,מסתבר שהלך שם פלאנג' (אנ י מקווה שאני מאיית נכון את שם  החלק)

שילמתי 600 שקלים עבור חדש.

פתח התנור (בילט אין) נתקע כשהוא פתוח. בנסיון לסגור אותו

כל התנור יצא ממקומו ואי אפשר היה להחזיר אותו ללא הפעלת כח סביר.

עד שהגיע מישהו עם כח סביר,היינו ללא אפשרות לעשות אוכל בתנור הזה.השתמשנו בחלופות.

המחשב הושבת לסוף שבוע שלם,הראוטר קיצר,הוחלף והמחשב חזר לעבוד.

המזגן הפסיק לחמם,הטכנאי התמהמה לבוא,לקחנו תנור מדודה שולה

התנור עשה קצר בבית,הבאנו חשמלאי,סידר ועלה כסף

אתמול ,מייבש הכביסה הפסיק לעבוד

לדעתי נשרף שם גוף החימום,הבן של גיסתי שסיים לצבוע אתמול את הבית  יגיע ויבחן מקרוב.

בנתיים אני תקוע עם כביסה לא יבשה במייבש

כביסה נוספת במכונת הכביסה וכביסה על החבל שאני אוריד ,כדי לפנות מקום לאחת הכביסות.

אני בחופש מהיום,עד יום ראשון הבא

לקחתי חופש לעזור בנקיון הבית ובשאר הסידורים לבר המצווה

הספקתי היום כבר לנקות  מעל ארונות המטבח !

מה אני אומר לכם חברים,לא נגענו שם הרבה זמן ושכבה כזאת של לכלוך,מזמן לא ניקיתי עצמאית.

אתמול אגב בעזרתו של המופלא באדם, בנה של גיסתי ניקינו את התריסים  ואת החלונות בסלון.

3 שעות בערך ניקינו.

לולא עזרתו,היה ודאי לוקח לנו יומיים.

עכשיו אם יבוא ענן אבק ,בגופי אני מגן עליהם, על התריסים.

אתמול גם היינו שוב באקומאקו,הקייטרינג באור יהודה

עשינו הזמנה כחוק וניקח את האוכל המוכן בשישי בצהריים.

הכל הכל יעלה בסביבות 1300 ש"ח

מה שישאר לנו הוא לקנות בגדים לילדים (בגדים לבר המצווה)ולי+ שתיה+כלים חד פעמיים.

מי שיודע על מקומות זולים לקניית שתייה קלה(מים ,שתיה מוגזת,ומיצים למיניהם) נודה לו על המידע החשוב.

זוגתי גם לקחה חופש

אבל מכיון שאף אחד לא יודע לעשות את מה שהיא עושה בתפקידה

היא הולכת לעבודה כל יום ל 4-5 שעות.

מה שנשאר לנו עוד לעשות זה פשוט לארגן את הבית לטאטא ולשטוף אחרי שהצביעה הסתיימה.

ואני מקווה שעל זה נשתלט היום ומחר.

מרץ מסתיים

ואני מקווה שהחודש שיבוא אחריו  יהיה פחות בעייתי מבחינת קלקולים כאלה ואחרים

זה בעיקר מבאס.

עכשיו בדיוק העת לקום לעשות אורז ושניצלים לילדים שיחזרו מבית הספר עוד מעט

תיהיו טובים,אני משתדל

ככה מהשרוול:

עשרה שירים שראויים יותר מאחרים לדעתי:

1. שיר ליום חולין- אני בוחר את הביצוע המצמרר של זהבית פסי ומאור פיניה

2.שיר דרך-שלום חנוך (מהתקליט המקורי והענק "חתונה לבנה)

3.עיר מקלט-אהוד בנאי  עם להקה מקומית (ז'אן ז'אק בתופים,יוסי אלפנט בגיטרה,גיל סמטנה בבאס)

4.אני וסימון ומואיז הקטן-יוסי בנאי-אין שיר שהוא יותר ירושלמי עסלי מהשיר הזה

5.חום יולי אוגוסט-שלמה ארצי (בעיקר בגלל זכרונות לא עמומים מישיבה על גדות תעלת סואץ בחורך 73)

6.לילה לא שקט-שלמה ארצי (בגלל הביצוע)

7.פנים אל מול פנים-בנזין (ביצוע של להקת רוק במיטבה למרות שהביצוע של גידי גוב ואתי אנקרי טוב לא פחות)

8 שלל שרב-גידי גוב (שאגב הביצוע שלו ללילה בחוף אכזיב של גשר הירקון צריך להכנס לפנתיאון)

9.לילה בדרום-להקת גייסות השריון (בגלל המילים המדהימות של  חיים חפר והלחן המדהים יותר של סשה ארגוב שהוא אגב  לא קרוב משפחה של זהר..)

השיר הזה מעביר בי צמרמורת בכל פעם שאני שומע את הביצוע של להקת חיל השריון בעיקר בגלל הגעגוע

"שביל החלב שבשמיים

ודרך העפר

נושאים אלייך,אל הבית

את כל חלומותי מן המדבר

ואז אנחנו,שוב בשניים

בעיר יפה לילית

ומחזיקים את הידיים

כמו תמיד,כמו תמיד

לילה בדרום

ליד הטנק האפלולי

רוח מתעוררת בשיחים

עוד מעט אחזור אהובתי שלי

תיכף ירעמו התותחים

הרכב נח בתוך הרשת

כבר ישנים כולם

ואת אל תוך פני לוחשת

את כל אהבות כולם

ואז ידי אותך חובקת

מעבר מרחקים

וכמה שקט,כמה שקט

ומחכים ומחכים..

לילה בדרום- - - -

כל כך יפה וכל כך נאיבי שזה מה שעושה לי את זה

10 אריק איינשטיין-כל השירים, אבל בעיקר "אמא אדמה"ו"השעות הקטנות של הלילה"

אבל מי יכול לבחור בכלל רק 10 שירים מי?