תעשו מערוף,

לקנקן התה נעלמו/נמחקו/הושמדו חלק מהמינויים

והוא לא יכול לדעת מי מהמינויים התאדה

כנסו לבלוג שלו ונסו לעשות מנוי,נורא פשוט,לוקח פחות מדקה

אם המחשב יודיע לכם שהמנוי קיים,אות וסימן שלא נמחקתם

אם הוא מאפשר,כנראה שנמחקתם ואז  תיכנסו למייל ותאשרו את המנוי מחדש

לא סיפור גדול  ועזרה לקנקן ידידינו

כנראה שהייתי צריך לחלות בשביל שישבר המצור שהטלתי על עצמי בקשר לקריאה.

הרבה זמן לא קראתי,שבועות ארוכים מוטלים על המדף שאתמול איבקתי 3 ספרים ביניהם "ניצבת" של א.ב. יהושע

היום  כאילו כלום,לקחתי אותו מהמדף הנקי והתחלתי לקרוא.

לא סיימתי אותו,עדיין, אני אוחז בעמוד 126 מתוך  296 עמודים שמחזיק הספר המצויין הזה בהוצאת הספריה החדשה

אבל כמו בספרים אחרים שקראתי,אני מתקשה להתאפק ורץ לכתוב על החלק שקראתי.

ראשית הספר קריא להפליא,לוקח אומנם כמה עמודים להחליק אליו,אבל משהתחלת לקרוא אתה מרגיש נוח.

בלי לעשות ספוילר אומר שמדובר בנגנית נבל שבאה מאנגליה בה היא חיה לבקשת אחיה לשמור לתקופת זמן קצובה על דירת אמה שמנסה לגור בדיור מוגן בתל אביב אחרי שאביה נפטר.

נוגה נגנית הנבל שזוהי דירת ילדותה ,בשכונה  שהתחרדה מבלה את ימיה  בשיטוט בירושלים,משמשת כניצבת בסרטים שמצולמים בעיר

היא אוכלת במסעדות תבשילים בשוק מחנה יודה, ומי שמבין באוכל יודע שמסעדות השוק מנפקות את האוכל הכי טוב בירושלים,גם אם הוא אוכל פשוט על פתיליות ,כמו שאנחנו אכלנו אצל מנגן המיתולוגי.

 משמשת ניצבת בסרטים  אחד מהם מצולם בשכונת טלביה שברחובותיה גדלתי,מזכירה את הפילוסופ מרטין בובר  שעם נכדו גדעון,או גידי למדתי בשנים הראשונות בבית הספר היסודי והיינו שותפי סוד במשחקי ילדים ועומדת להיות ניצבת באופרה כרמן  שעתידה (בסיפור) להתקיים על המצדה

הספר,לפחות בחלקו הראשון,בתאור דמויות המשנה  הסובבות את נוגה מזכיר מאוד את המאהב,ספרו המיתולוגי של יהושע,השפה דומה (למרות שזה לא צריך להפליא הרי הסופר  כותב בלשונו)

שם מופיע מאהב שנעלם וכאן סבתא שלא זוכרת שהיא סבתא,דמויות שאם זה היה סרט,לא היו מצולמות רק מוזכרות ויחד עם זאת השפעתן על הסיפור רבה.

יהושע תופר ביד רכה את הסיפור על נגנית הנבל אחיה ואמה שהשאירה דירה בדמי מפתח בשכונה שהפכה חרדית ומנסה לגור בדיור מוגן בתל אביב במשך 3 חודשים לנסיון ככה שאם תחליט לחזור זכויותיה ישמרו לה.

היום מעט מאוד אנשים נותרו שגרים בדמי מפתח,צורת דיור שהייתה מאוד מקובלת בשנות ה50 וה60 שהשכירות בה משולמת אחת לחודשיים או שלושה והתשלום נמוך בצורה מגוחכת

.

ביום שישי כשהיינו באזכרה  התוודענו לעובדה שהדירה הראשונה שבה גרו אבא ואמא אחרי נישואיהם,הייתה שלהם,(בחיפה ברח' פועה ) בקניה ואנחנו תמיד חשבנו שהייתה שכורה או כמו אז בדמי מפתח

ואבא שלי שלמד בטכניון הזמין את חברו שלמד איתו ,לימים השותף שלו במשרד האדריכלים לגור איתנו והוא מסתבר השתכן  בחדר שלי ואני הייתי כולה בן  שלוש.

הסיפור הזה לא ממש קשור לספר המצויין שאני קורא,אבל אתם כבר מכירים את הנטיה שלי  לקחת ענף לא נראה ולטפס עליו:-)

זהו,עכשיו משסקרתי את חציו של הספר ומשהכרזתי על היציאה מנבצרות הקריאה ,אפשר לחזור לחלקו השני

עשיתי כמעשה,כמו מניפה' יקירתי והעליתי את ציור העטיפה הנפלא שבחר הסופר. (או העורך) הציור שנקרא "מאקס" ,הוא ציור שמן על עץ מידיה של הציירת האמריקאית אליזבת פייטון

אני סיימתי,תיהיו טובים

ראשית אני רוצה  להודות על הדאגה והתמיכה  בארוע עליו כתבתי בפוסט הקודם,

אני לוקח   מאז יום רביעי את כל הכדורים,היד חזרה לפעול כמעט כרגיל,יש עוד קצת כאבים ,נסבלים לגמרי

בעיקר כשניסיתי לנהוג ואני מאמין שהמשך לקיחת הארקוקסיה תסדר את העניין לגמרי.

מה שכן הארקוקסיה מחלישה  ואני ישן קצת יותר מהרגיל

לא נסענו היום לחוף הבונים לצניחה החופשית,הבן החייל אומנם הגיע אתמול לחופש אבל בשפתו  הצבאית הודיע שקיבל "מקוצרת".

כלומר חופש קצר ועליו לחזור לעיר הבה"דים כבר היום בערב

אי אפשר היה לעשות את תהליך הצניחה החופשית שאמור  היה להסתיים ב6 וחצי בערב  וגם להגיע דרומה בשעה שנקבעה לו

לכן דחינו את העניין לעוד שבועיים ל 11  באפריל

לליל הסדר בשישי הבא הוא לא יוצא לצערנו

היום חגגנו לו יום הולדת 20 דף הפייסבוק שלו ושלנו התמלא ברכות וכך קבוצות הוואטס אפ המשפחתיות,ממש מחמם את הלב

קטמון ניצחה ביום חמישי ,במשחק שהוקדם משאר המשחקים את מכבי אום אל פאחם בתוצאה האסטרונומית  0:13

זה נהדר כי זה משפר את יחס השערים של קטמון על יריבותיה והכי חשוב שבמשחקי ביום שישי ,הרצליה יריבתנו העיקרית ,יצאה תיקו והפער בינינו לבין המקום השני גדל ל4 נקודות

יש עוד ארבעה משחקים לסיום העונה והכל תלוי בשחקנינו המצויינים.

עשינו אזכרה לאמא  אתמול,הקטע הלא נחמד שאחרי המון שנים,התחילו סמוך לחלקה השקטה שאמא נחה שם,לבנות אגף נוסף וחומה סביבו וזה מסתיר חלק מהנוף המדהים שהיה מנת חלקנו  כל השנים,אבל אי אפשר להיות חזיריים,חלק מהנוף זה  הצופה לסכר עין כרם חשוף לעינינו עדיין וצריך גם שאחרים יהנו קצת בבואם לשם :-)

תיכף שבוע חדש,סוף מרצ שבסופו ליל הסדר

אני עוד לא אומר חג שמח

תיהיו טובים