לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית .
כינוי:  טליק

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2019

ערב שבת


באוגוסט 2003 ,3 חודשים בישרא כתבתי פוסט שכותרתו הייתה "ערב שבת"

במסגרת החיטוטים האקראיים בסטאטיסטיקה של הבלוג שאני עושה מידי פעם,נכנסתי אתמול וראיתי שמישהו קרא את כל החודשים הראשונים של הבלוג 

וככה התחלתי גם אני לקרוא כדי להזכר ונתקלתי בפוסט הזה

מכיון שהיום יום שישי,התחשק לי להביא את הפוסט הזה בן ה15 להווה

אז הנה הוא

תקראו

 

ערב שבת בירושלים שנות ה-60 אני כילד מתכונן לערב כיתה רחוץ תיסרוקתי עשויה

(אחחח.... כמה רציתי שיער חלק כמו לרוני)

בגדיי הטובים מוכנים וערב יורד על השכונה בירושלים

ריח מיוחד באוויר ,

מרחוק מאוד מרחוק נשמעת הצפירה של כניסת השבת

עוד מעט תיהיה התכנסות לארוחת הערב של יום שישי

חילונית לגמרי צריך לומר אולי אבא ידליק נרות אולי לא...

כמה שנים מאוחר יותר ערב שבת במרום גולן טרום צבא

אנחנו מורידים מעלינו את אבק העבודה המיגעת בשדה ,בגידור ,במכון תפוחי האדמה

רוח קרירה ונעימה מתחילה ,הדירות הישנות שהוקצו לנו על ידי הקיבוץ רחוצות לקראת שבת

ואנחנו מתכוננים לארוחת השבת בחדר האוכל ולאקשן שיקרה אחכ ,

יש אקשן בערב שבת ,זוגות מתחילים להווצר בגרעין

גיטרה תישמע מאחד החדרים ובחדר אחר זמר נוגה של געגוע למישהו אחר

בבית הרחק דרומה.

ההתכנסות לארוחת ערב של ליל שבת מתחילה

ואנחנו ניכנס לחדר האוכל במיטבנו לראות ולהראות.

שנה או שנתיים אח"כ ערב שבת בהאחזות גלגל בבקעת הירדן 1972

חלק מהאנשים מתכוננים לארוחת ערב ,חלק עומדים במסדר יציאה למארב

השמש שוקעת בשקיעה מרהיבה לתוך ההרים שמעלינו במערב

מחממים את מנועי הקומנדקרים ליציאה לבסיס המארבים במחנה גדי

בקעת הירדן ערב שבת של 1972..

שנה אחכ מעבר הג'ידי-סיני ,

סוללת תותחנים מבוססת בחול ,מהרמפות רואים את הכחול של תעלת סואץ

ערב שבת בסיני ,געגוע זו התחושה החזקה שכולם מרגישים

געגוע לכל דבר שהוא צוויליזציה :בית,בחורה,טלויזיה,טלפון

מרחוק שומעים רעש עמום של מנועי טנקים ,פנטום בודד שובר את מחסום הקול,

שקט שמן הסתם יעלם תוך כמה שבועות..

ערב שבת בתל אביב שנות ה-80 .

כל אחר הצהריים טלפונים ,דיבורים ,תיכנונים ,התרחשויות ודיווחים על מסיבות

על מועדונים חדשים

אליזבט ,קולנוע דן ,רוזלינדה ,אולי נלך לרוקסן

או סתם נרבוץ שוב בשופטים ,

חוטפים משהו במטבח מתקינים את עצמנו ליציאה

מי יאסוף את מי ,מתי, כמה מאוחר נגיע

ואיזה סרט נראה מחר בקולנוע פריז

אחרי החומוס ברח יפת או לפני התרחשות מלאת אנרגיות.

ערב שבת משפחה-ילדים הווה

שולחן עמוס ,בקבוק יין לקידוש ,

אוירה נעימה של ערב שבת ,ברכה על הלחם

טלויזיה בשקט ברקע

ושלווה ורגיעה, ארוחת שבת סוג של מנוחה ונחלה.

שבת שלום לכם יקרים..

נכתב על ידי טליק , 29/3/2019 10:44  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-1/4/2019 18:00
 



על מרץ החגיגי,פלטפורמה חדשה ששמה ,פרפרים' ועל קטמון,רק קטמון


חודש מטורף היה לנו החודש,אין מילים אחרות לבטא את זה


כל שבוע היה ארוע אחד או שניים,ואלה לא היו ארועים שאיפשרו שיקול דעת אם להגיע או לא,אלה היו ארועים משפחתיים


שכל המשפחה מתייצבת


ואני כבר לא מדבר על המחיר הכלכלי של העניין..


ציינו בתחילת השבוע בתוך כל העניין הזה גם את יום הנישואין שלנו,27  במניינו


וחשבנו  שלמרות כל הארועים פתור בלא כלום אי אפשר,אז החלטנו ללכת למסעדה,רק שנינו.


למסעדה הראשונה שנסענו אליה היה רק מאכלים עם בשר,מסעדה בוכרית חדשה יחסית במתחם השוק הסיטונאי החדש ליד צריפין


אבל אי אפשר לחגוג אם לצד אחד אין בכלל מה לאכול (זוגתי לא אוכל בשר)


אז נסענו ליפו והלכנו לאכול בדר' שקשוקה


היה מאכזב,ארוחה יקרה יחסית על סתם,אבל לפחות טיילנו קצת באזור שוק הפשפשים כי כבר מצאנו חנייה ולא היינו שם הרבה זמן


היום זו החגיגה האחרונה בחודש החגיגות האלה,אבל זו חגיגה שבאה מהלב כי בני האמצעי היום בן 24


ואנחנו  גאים ונרגשים.


הבחור למד בשנה האחרונה במכינה לעיצוב תעשייתי בד בבד עם עבודתו כמלצר במסעדה שבה הרוויח המון כסף.באמת,לא ידעתי שאפשר להרוויח כל כך הרבה כסף מעבודה כמלצר.


בהנהלת המכינה יעצו לו להרשם ללימודים בבית הספר הגבוה לעיצוב בחולון אבל הוא הרגיש שהוא עדיין לא מוכן ואין לו עדיין תיק עבודות מושלם שהוא יכול להראות בראיון הקבלה.


עשה מעשה,עזב את העבודה במסעדה,גם בגלל חוק המלצרים החדש שעבר בכנסת ומכריח צעירים שעובדים כמלצרים להיות בסטאטוס של עובדים עצמאים שמשלמים מס על הטיפים שהם מקבלים בעבודתם והסכמנו איתו שזה כאב ראש מיותר.


הוא חיפש ומצא תוך יומיים מקום עבודה חדש וכבר מעל חודש הוא עובד בנגריה,לומד את העבודה שתקדם אותו  בעניני עיצוב ומאוד נהנה מעבודת הכפיים הזאת.


אז הערב אחרי שזוגתי תחזור מעבודתה,נעשה עוגה נדליק נרות ונחגוג המשפחה הקרובה ביחד.

 


בפוסט הקודם כתבתי על הפלטפורמה החדשה שיצר קנקן התה ששמה "פרפרים"


הנה הסבר קצר מהפוסט של אמפי היקרה


והתקנתי מחדש בתחתית הבלוג שלי בצד שמאל קישור לבלוגיה החדשה,ששם תוכלו לקבל הסבר ממצה ומדוייק על הפלטפורמה


היא פתוחה לכל מי שרוצה להצטרף ולא צריך לעזוב את ישרא לצורך העניין.

 


מחר המשחק האחרון של קטמון בעונה הסדירה,אנחנו במקום שני בליגה,נותרו עוד 8 משחקים לסיום העונה ואנחנו יכולים לעלות ליגה.


לצערי בגלל החורף הקשה נעדרתי מהרבה משחקים וצפיתי בהם בטלויזיה,אבל מחר יתקיים משחק העונה נגד נצרת עילית בירושלים ואם יהיה יום סביר,אסע למשחק


גם קבוצת הנוער שלנו בעמדה מצויינת לעלות לליגת העל,כאן נותרו 4 מחזורים כשאנחנו במקום ה1 וצריכים לנצח את כל המשחקים שנותרו עד לסיום העונה וזה בהישג יד.

 


לסיום אני מעלה וידיאו של השיר של אביב גפן "יומן מסע "המבוצע על ידי שלום חנוך ואביב וגפן  בהופעה חיה


אני מפציר בכם להקשיב לפנינה הזאת



 

אני סיימתי,תיהיו טובים

נכתב על ידי טליק , 28/3/2019 16:34  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-29/3/2019 10:21
 



מה יש לך מאורנג'דה,משה(אמירה עממית מפי האדמו"ר לאמירות עממיות,טופז משהו..)


"במשפחה שלנו אוהבים את חיק הטבע",ככה מתחיל מערכון ששורה מאחד ממערכוניו של המנוח ציטטתי בכותרת של הפוסט.


נו אז גם במשפחה המורחבת שלנו אוהבים את חיק הטבע,חלקנו כובשים את חיק הטבע ברגליים וחלקנו פחות:-)


אז אתמול כאמור התכנסנו ליום ההולדת של אחי שהקונספט המרכזי בו היה טיול לחיק הטבע ואחכ סוג של פיקניק.


אחי הצעיר(לא בן ה50,יותר צעיר) התבקש לבחור מסלול שיהיה מסלול לא ארוך להליכה שבסופו יוכל כמורה לתנך שהוא, לספר על המקום מסיפורי התנך ואחכ לבחור מקום שנוכל לאכול בו.


אני ו2 אחיות שלי היינו אמונים על האוכל.


חולקו משימות מבעוד מועד,היה צריך לבנות תפריט שבו כל האוכל היה כשר כי יש לנו במשפחה 3 משפחות דתיות וגם שכולם יהיו מרוצים.


ולקח קצת זמן אבל בנינו תפריט,חלק מהאוכל הוזמן מקייטרינג וחלק נקנה וחולקו שאר המשימות.אחי הצעיר היה צריך  לברר עם מסלול ההליכה מתאים לכל הגילאים,אם יש גישה לרכב לפחות לחניון שממנו מתחיל המסלול וזהו.


כל ההכנות הושלמו במועד ואתמול בבוקר יצאנו לדרך.


מקום המפגש הראשוני היה בתחנת הדלק של מושב זכריה בפאתי עמק האלה.


לפני זה אומר שאני לא יכול ללכת מרחקים גדולים בגלל בעיות בכפות הרגליים,אבל לא אמרתי כלום כי אחי המארגן אמר שהמסלול קלי קלות וחשבתי שאוכל לצלוח אותו.


אז כשקובעים 6 או 7 משפחות בשעה מסויימת במקום שהוא לא בדיוק מוכר,יש כאלה שמתברברים ובמקום שכולם יגיעו ב10 וחצי כפי שנקבע,האחרונים הגיעו ב11:15 ורק אז התחלנו לזוז לכיוון החירבה שנקראת חירבת קייפה או משהו כזה.


בכניסה לחניון של החירבה הייתה שלולית מים גדולה,אני הייתי באוטו השני בשיירה והאוטו הראשון היה אוטו קטן של אחותי,היא ניסתה לצלוח ראשונה והתחילה להתחפר בבוץ


שני בניי החמודים ישר ירדו מהאוטו שלי לסייע לה ואכן תוך דקות,הצליחו להעביר אותה את השלולית ואחריה נכנסנו כולנו שהבנים שלי מכוונים אותנו.


אני מוכרח לומר בהקשר הזה שכשעמדתי מול השלולית שכיסתה את כל הכניסה ולא ברור מה עומקה שנזכרתי בכל התמונות שראינו לאחרונה בשטפונות שנהג חושב שזו לא בעיה לעבור ונתקע באמצע.


אז גם בשלולית שהיא לכאורה עבירה יש חשש כזה וצריך לחשוב רגע או שניים אם כדאי לנסות לצלוח או להמתין לסיוע.


נכנסנו לחניון והסתכלנו על הדרך והיא לא נראתה כלל ועיקר קלי קלות.


אורכה כ2 קמ בעליה לעיתים תלולה ולי היה ברור מייד שאני לא יכול ללכת בה.


אבל לאחי היה נדמה שאפשר לנסוע עם האוטו עד למעלה וככה הוא נכנס ואני בטיפשותי אחריו,כל השאר השאירו את המכוניות בחניון ועלו ברגל.


זוגתי חששה בצדק שיקרה משהו לאוטו,זהו אוטו משפחתי,ממש לא 4×4  ונסיעה בשביל עפר מלא אבנים עם מהמורות שהטבע ומזג האוויר יצרו זה בעייתי.


הייתי יכול לחכות למטה בחניון אבל ראיתי את האוטו שלי אחי נכנס ונסעתי אחריו כסומא.


כשהגענו לקצה הדרך הבנתי שאחי בכלל נשאר למטה ועשה את הדרך בהליכה וזו אשתו שנהגה את האוטו למעלה,בנתיים אני מקבל טלפון מבני שמבקש ממני לחזור למטה לקחת את סבתא נ. שהיא בכלל לא יכולה ללכת וניסתה לצעוד עם 2 מקלות הליכה,זוגתי ניסתה למחות אבל כשבני צלצל שוב וביקש שאבוא והבקשה לא השתמעה ל2 פנים,ירדתי בחזרה עם הרכב כשאני חולף על פני חלק מבני המשפחה שלי שראו על פניהם שקשה להם ללכת,12 בצהריים אתמול היה חם,העליה לא קלה וארוכה וגם למטיבי לעת הדרך לא קלה.


הגעתי כמעט עד לחניון אספתי את סבתא נ.ועליתי בחזרה למעלה משתדל לנהוג באמת בצורה זהירה.


כשכולם היה למעלה,התעוררה בעיה נוספת,היינו באיחור בלוח הזמנים,היינו אמורים לעלות לחירבת קייפה שם ישא אחי הצעיר הרצאה וזהו שיא הטיול הרגלי ואחכ נרד למכוניות וניסע כמה קמ מערבה לתל עזאקה בפאתי פארק בריטניה.


בהתחלה חשבו לאכול למרגלות התל לאן שכולם הגיעו ואחי הצעיר אפילו מיהר עם מכוניתו בחזרה למטה כדי להביא את כל הפרודוקטים אבל כשהגיע בחזרה הסתבר שלא אמרו לו שיש עוד ארגז שאותו שכחו להזכיר ובלעדיו אי אפשר לאכול.


היה מי שחשב שנעלה את כל האוכל לתל אבל זה באמת היה מוגזם והוחלט שמי שרוצה יעלה לתל ומי שרוצה ישאר בקרחת היער ואת האוכל שהבאנו נשאיר באוטו ונאכל במיקום המקורי.


היה קצת מתח באוויר בגלל חילוקי הדעות האלה גם בגלל שכאמור 3 משפחות היו אמורות להגיע לפני כניסת השבת,הבייתה אבל נרגענו,חלק מהאנשים עלו להרצאה בתל,חלק התחילו לרדת למטה ברגל כולל סבתא .נ ואני נשארתי באוטו להמתין כדי לקחת את בנה וכלתה של אחותי למטה כי הם גרים הכי רחוק וצריכים היו להגיע כאמור לפני כניסת השבת.


ירדנו בנסיעה למטה ,אספנו את סבתא .נ מהדרך והגענו למטה,שם התחלו בניי וזוגתי לאמוד את הנזקים לאוטו.


לשמחתי לבד מלכלוך רב ובוץ,לא קרה כלום ולזוגתי חזרה הנשימה הסדירה.


נחלצנו מהמקום ונסענו לפארק בריטניה שם אכלנו ועשינו את התוכנית ליום ההולדת של אחינו ושם כולם נרגעו מהתקלות.אחי הצעיר הודה בטעויות שעשה ואמר שלוקח אחריות מלאה על הפאשלות וכולנו כאמור נרגענו וכמובן סלחנו.


העיקר שאחינו נהנה מהארוע מהברכות ומהחידון שערכנו אודותיו


הגענו בסביבות 16:00 הבייתה תשושים ועוד עמדנו והכנו ארוחת שבת שהיה לנו שכל להתחיל לעבוד עליה מ6 בבוקר עד שיצאנו ב09:30 מהבית.


זהו.


בלי קשר:


ודאי רובכם הגדול זוכר את הבלוגר קנקן התה שאחרי שפרש מישרא ,פתח בלוג  בblogger לדעתי,


עכשיו מסתבר שגוגל סוגר איזשהם תכנים שקשורים לבלוגיה הזאת,לא בדיוק הבנתי מי נגד מי


אבל זה לא העניין.קנקן בנה פלטפורמה שאותה כינה בשם פרפרים.


הפלטפורמה אם הבנתי נכון לא באה להחליף בלוגיות קיימות כמו ישרא,אלא לתת קישורים לפוסטים בבלוגיות שהן נכתבים,בלוגגר,וורדפרס ישרא וכו,כדי להגדיל מספר הקוראים של אותו בלוג על ידי חשיפתו ליותר אנשים.


מכיון שאני לא מבין גדול בעניני אינטרנט,אתם מוזמנים להכנס דרך הקישור שהצבתי בתחתית הדף שלי בצד שמאל ולקרוא ולהתרשם  בעצמכם ממה שקנקן בנה.


אני חייב להדרש ב2 מילים לאותם אלה שזוכרים שביני ובין קנקן היו מחלוקות כאלה ואחרות ואיך פתאום אני חובר למשהו שהוא יצר.


יפה,אז אומר ככה,עבר זמן,הנושאים לובנו וגם אם לא נשארנו בקשר וירטואלי,אין לי שום דבר נגד דברים שהוא יוצר  ושיכולים לסייע גם לי ודאי אם אני מוזמן לפלטפורמה לקחת בה חלק כמשתתף מהמניין.


אין לי שום כוונה לקחת חלק בצורה אחרת בפלטפורמה וגם לא התבקשתי


אני חושב שזו פלטפורמה מצויינת שיכולה לסייע ודאי כשישרא עומד על כרעי תרנגולת וערוץ 13 גורר רגליים כבר הרבה זמן באשר להחלטה אם לאפשר לחברים בישרא שהתארגנו לעמותה לקבל את התכנים והפלטפורמה לרשותנו ללא חיוב.זה פשוט לא קורה והם עלולים לסגור את ישרא ללא התרעה כמו שכבר קרה פעמיים,אז למה שלא תיהיה לנו עיר מקלט?


ממליץ להכנס לקישור ולקרוא.


אני סיימתי,תיהיו טובים


 


 

נכתב על ידי טליק , 23/3/2019 15:03  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-24/3/2019 17:22
 



לדף הבא
דפים:  

469,551
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , ספורט , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)