זה לא פוסט על כדורגל כאמור אבל בשביל להבין דרוש הסבר קצר,היו סבלניים.
קבוצת הנוער של קטמון משחקת בעוונותיה בליגה השלישית לנוער,נשארו 2 מחזורים לסיום העונה,אנחנו במקום השני,יריבותינו לעליה מכבי יפו
ממוקמת במקום השלישי נקודה מתחתינו וקבוצת הנוער של כפר קאסם ממוקמת במקום הראשון נקודה מעלינו.
סיכויינו לעלות לא רעים,הבעיה שבליגה יש מספר אי זוגי של קבוצות,אתמול היה משחק,בשבת בעוד שבוע יש משחק ואז במחזור האחרון אנחנו לא משחקים כי הגיע תורנו להיות חופשיים. עד כאן ההסבר המלומד.
אז אתמול קבוצת הנוער של קטמון שיחקה בירושלים אבל ההתאחדות לכדורגל מחשיבה כירושלים גם מגרשים שנמצאים די רחוק מירושלים
יש מגרש בגבעת זאב שנמצאת על כביש 443 מול מחנה עופר
היום בגלל אינתיפאדת הסכינים (שקצת התאיידה )ובגלל הדקירה המפורסמת של שני נערים ערביים רוצחים בני 15 ,נערים בגילם בגבעת זאב,הורים של קבוצות יריבות לא מוכנים לשלוח את ילדיהם למשחקים שנערכים מעבר לקו הירוק ,די בצדק אני מניח מבחינתם.
אז המשחקים במגרש בגבעת זאב הופסקו ועברו למגרש של האוניברסיטה העברית בגבעת רם.
בפעם האחרונה שהייתי במשחק כדורגל באיצטדיון בגבעת רם ,השנה הייתה 1962 ומכבי חיפה ניצחה את מכבי תל אביב (שתי הקבוצות האלה אגב עלו לגמר הגביע של השנה בעוד פחות מחודש)2:5.
מאז עברו כמה שינויים על האיצטדיון הזה בעיקר משפצים אותו ואי אפשר להכנס מהשער שמיועד לכניסת הצופים.
צריך להחנות את האוטו בחניון,לעבור בשער הכניסה שם יושב שומר,לעלות במדרגות עד הכביש ובכביש ללכת כ400 מטר עד הכניסה המאולתרת למגרש.
תשמעו,אני כבר לא בחור צעיר,לא קל לי לעשות את המסע הזה,אבל עשיתי,פעם אחת.
ואין לי מושג למה,פתאום ההתאחדות לכדורגל ממש עם סיום העונה העבירה את המשחקים מגבעת רם למישור אדומים.
מישור אדומים נמצאת באזור התעשיה של מעלה אדומים שנמצאת כידוע הרחק מעבר לקן הירוק,אז מה,בגלל שאינתיפאדת הסכינים דעכה,ההתאחדות עושה ,הבה נתחכמה' ושולחת קבוצות אורחות עד מישור אדומים? לא יפה.
שלא לדבר על אוהדי קטמון שגרים בגוש דן,מילא לנסוע לירושלים,אבל עד מישור אדומים? כאילו יש גבול
אז לא נסעתי.
אמרתי שהמתחרות לעליה לליגה השניה ביחד עם הפועל קטמון הן מכבי יפו ששיחקה באותה שעה אתמול במגרש ביפו וקבוצת הנוער של כפר קאסם ששיחקה בחולון במגרש הישן של צפרירים חולון.
מכיון שחשוב לדעת מה עשו היריבות ומכיון שהליגה היא ליגה נוער שלא מופיעה בטלויזיה ,לא מדווחת באינטרנט,צריך למצוא דרכים יצירתיות לדעת הכי מהר שאפשר מה עשו היריבות.
אז מבקשים מחברים שיש להם חברים שמאמנים קבוצות נער לברר אצל מקורביהם,מנסים להכנס לדפי הפייסבוק של מקורבים לקבוצה ולנסות לדוג מידע.
אני בשבוע שעבר מצאתי באתר של ההתאחדות את המייל של דובר האגודה של קבוצת הבוגרים של כפר קאסם ושלחתי לו מייל עם בקשה מנומסת לעדכן אותי בתוצאה של קבוצת הנוער שלהם
הוא חזר אלי,אבל למחרת.
אז מכיון ששני המשחקים של היריבות שלנו היו ביפו וחולון החלטתי לקחת על עצמי משימת ריגול,לנסוע למחצית הראשונה ליפו ולדווח משם לקבוצת הוואטס- אפ של קטמון ולעעבור במחצית השניה לחולון ולהכנס למשחק של כפר קאסם ולדווח משם,כך המידע יהיה לנו בזמן אמת ולא נצטרך להמתין לחסדי הדיווח של אתר האינטרנט של התאחדות לכדורגל שמתעדכן די בעצלתיים אני חייב לומר.
הכניסה למשחקים האלה בחינם, המרחק מהבית הוא 10 דקות נסיעה עד יפו וקצת פחות לחולון,יום חמישי אחר הצהריים,לא צריך לעשות שום דבר לחג
מה רע?
הגעתי למגרש קצת לפני התחלת המשחק,היו 4 אנשים,המגרש עצמו נראה לא רע אבל מקומות היציע לקהל מזכירות איצטדיוני כדורגל במקומות הכי שכוחי אל שהייתי בהם כשהקבוצה הייתה בליגה ב ואחכ בליגה א'
בקיצור כלום ושום דבר.
בכלל צריך להבין מי האנשים שבאים למשחקי כדורגל של קבוצות נער ,ודאי בליגה השלישית ואתמול המשחק היה באמצע השבוע אז זה לא מאפיין,אבל כשהמשחקים מתקיימים בשבת מגיעים יותר צופים והם מורכבים רובם ככולם מקרובי השחקנים בעיקר הורים ,אחים ואחיות
ככה גם במשחקים של הנוער של קטמון אגב.
צריך לראות איך עובדת דינמיקת העידוד של ההורים,כל מה שהילד היקר עושה על הדשא הוא נהדר גם אם הוא גרם לגול עבור הקבוצה היריבה ,זה אחלה. בצדק אגב
ההורים בעיקר מעודדים תומכים מדרבנים,מכירים אגב בשמות את כל שחקני הקבוצה וגם מדרבנים אותם,המאמן בדרך כלל עומד ליד ספסל הקבוצה בצד השני של המגרש ותוך כדי משחק מעיר לשחקניו,מתקן אותם,המגוחך קצת שההורים ממול ,בצד השני של המגרש יכולים לומר לילד דברים הפוכים ממה שהמאמן אמר רק כדי לעודד אותו לכאורה וזה מצחיק לראות
אבל הנושא הזה דורש פוסט נפרד. כי יש דברים נוספים,בעיקר על העובדה שכל הורה חושב שהילד שלו הוא מסי או רונלדו שלא לדבר על העובדה שאבות בעיקר ,ממשים את עצמם דרך הילדים שלהם ותולים על כתפיהם הרכות תקוות שהן כבדות לשאת,אבל זה כאמור לפוסט אחר.
בקיצור המשחק התחיל ואוהדי קבוצת הנוער של יפו התחילו להאסף,אני מקבל דיווחים מהמשחק של קטמון במישור אדומים ומספר על מה שקורה במשחק ביפו.
אלה שישבו לידי הבינו שאני לא אוהד יפו מהמנין כי רב הזמן התעסקתי בוואטס אפ ולא קפצתי לשמים שיפו הבקיעה גול וכששאלו אותי מי אני,אמרתי שאני אוהד של משחקי נוער ומעניין אותי לצפות במשחקים האלה
בקיצור יפו הייתה גדולה בכמה מספרים על היריבה, עירוני נתיבות אגב ומשום כך החלטתי כ10 דקות אחרי שהתחילה המחצית השניה שזה זמן טוב לעבור למגרש בחולון
הוויז אמר שהמרחק בין 2 המגרשים הוא 2.5 קמ.אז אמר..
אולי בקו אווירי זה 2.5 קמ לא ביום חמישי אחר הצהריים.
נסעתי,כמובן שלקח לי כ15 דקות להגיע למקום,אבל מכיון שהמגרש נמצא במרכז חולון ,לקח לי עוד כרבע שעה למצוא חניה וכשאני נושף מהליכה מהירה מהחניה למגרש הגעתי כדי להבין שראשית נשארו עוד כ2-3 דקות לסיום ושכפר קאסם יריבתנו הגדולה מובילה 0:1 על חולון.
כאן לא היו הורים מעודדים,כאן היה גוש גדול של מעודדים שמלווים את הנוער של כפר קאסם לכל מקום,הייתי במשחק נגדם בירושלים וראיתי אותם במשימת ריגול שלהם אחרינו במגרש ברמת השרון לפני שבוע
אנשים מאוד חביבים אגב ומסורים,להם כבר אמרתי שאני קטמוני שקטמון ניצחו וכשהמשחק הסתיים אחרי 2 דקות נפרדנו כידידים.
זהו,נשאר לקטמון משחק נוסף בשכונת מחנה יהודה בפ"ת בשבת בעוד שבוע,משחק קשה שאנחנו חייבים לנצח בו,באותו מחזור משחקות מכבי יפו מול כפר קאסם,זה המזל שלנו,מי שתפסיד תצא מהמרוץ
אז ממישור אדומים הודו לי בחום על העובדה שהייתי ודיווחתי מ2 משחקים,נסעתי הבייתה בדרך קניתי עגבניות כי הבן הגיע מהצבא רעב ועשינו לו שקשוקה.
בערב ראיתי את המשחק של מכבי מול סכנין בחצי גמר הגביע
תאמינו לי,במשחקים של הנוער בליגה השלישית שבקושי יש דשא במגרש והטריבונות נראות כמו הצרות הכי גדולות שלי יש יריבות ספורטיבית הוגנת ואינטגריטי בין שחקני הנוער של 2 הקבוצות משהיו אתמול בין הקבוצות היריבות עם כוכבי העל של הליגה.
חג שמח לכם חברי היקרים,קוראי המזדמנים ואנשים טובים בכללי,לכם,לבני משפחותיכם,שיהיה ליל סדר קל,
בארץ ,בחו"ל ובכל מקום שתיהיו
אני סיימתי,תיהיו טובים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
