דחוק בין "בלוג של בת טיפש עשרה ששמו
I hate all"”
לבין "עוד ילדה גדולה בעולם הגדול" (יוקו)
ילדה נחמדה
פתחתי ב31 למאי 2003 בשעה 17:15 בלוג..
הפורומים של IOL בהם כיככבתי פורקו בלילה גשום
הועלו על משאיות והועברו אחר כבוד לוואלה
האנשים שהיו בפורומים לא באו לבית החדש
וככה נותרתי בודד בעולם...
בין לבין פיתחתי את האתר של הגרעין שלי ב"חבר'ה"
הפקתי פגישת גרעין ופגישת מחזור של בית הספר היסודי
היה נחמד ומרגש
אבל לא זה הביא לי את הישועה
בערבו של ה-30 במאי 2003
קראתי בעיתון כתבה על ישרא
ועל הבלוג של הבחורה שעובדת ב 144
נשבתי בקסם הכתבה וחיפשתי את הדרך לישרא.
ה31 במאי 2003 היה היום שהגעתי
בכתובים של ישרא הוא מצוי בדף 214 מתוך 226 דפים
רוצה לומר ותיק אני.
מעבר לסטטיסטיקה היבשה שבסוף נדבר בה
של כמה כניסות יש לי
וממוצע המגיבים אלי
וכמה זמן אני נמצא ברשימת 50 הבלוגים הפעילים
יש את עניין הכתיבה
בשבילי הכתיבה היא צורך
לא תמיד יש לי משהו לומר
אבל כשהאצבעות מדגדגות
אני שם יד על המקלדת וזה פשוט זורם
יש בי צער על שלא קיטלגתי ומיינתי את הפוסטים שלי לפי נושאים
שלי עצמי יהיה קל לזכור על מה כתבתי
קצת קשה לעשות את זה עכשיו
רק לומר שלא נראה לי שיש נושאים שלא "כיסיתי"
קלים ככבדים
דברים שנשארו כצלקת מילדותי
ואחרים שעליהם כבר התגברתי ושכחתי
אני כותב כמו שאני משתדל לחיות
אמיתי לגמרי
ללא פלצנות
ללא זיופים
בלי לפאר ולרומם את עצמי שלא לצורך
התפשטתי ערום לפניכם-כבר ציינתי לא פעם
גיליתי את כל חולשותי
ואני נקי לגמרי
אם יש בי כעסים אני מתמודד איתם בכלים שקיבלתי גם כאן
אם יש לי זכרון קשה
אני פורס אותו ומנתח אותו לחלקיקים
אני מודה על המקום
אני מודה על האפשרות
לא אודה לאף אחד באופן אישי
כי הרשימה ארוכה
ארוכה מידי
אבל אודה ליריב על המקום
על האפשרות
על ה-safe space
תודה לכל מי שהגיבו
תודה לכל אלה שחיזקו
תמכו
עודדו
אמרו מילה טובה
נתנו סימפטיה
הראו אהבה - איזו יופי לכתוב את צמד המילים האלה:
Show love
כמה פשטות
כמה אמונה יש באנשים שמראים אהבה
תומכים ללא שיפוט
זה אתם חברים שלי
זה יום מיוחד לי היום
יום הולדת אם תרצו
שנה שלמה אני כותב כמעט כל יום
בהתחלה זוגתי התנגדה
אחכ כשהגיע מקרה "פמה"
לא יכולתי להסתיר ממנה וסיפרתי לה על הבלוג
מאז אני כותב בידיעתה
משתף אותה בהגיגים
קורא לה לפעמים מפוסטים של אחרים
וכשכתבתי את הפוסט על הפרעת הקשב של הילדה
נתתי לה לקרוא גם את הפוסט וגם את התגובות
והיא התרגשה כמוני
כאמור כתבתי כמעט על הכל
את הפוסט הזה עכשיו אפשר לספר כתבתי בהמשכים במשך למעלה מחודש
כל פעם קצת
היום אני לא יכול לתאר את החיים שלי בלי ישרא
תאמרו מכור
אז תאמרו..
אני שלם לגמרי עם המציאות שלי שכוללת
משפחה עבודה וגם ישרא
ליוותם אותי בתקופה הארוכה שזוגתי לא עבדה
בקושי כלכלי גדול
ויציאה ממנו
ליוויתם אותי בתאונה עם האוטו
ובהעלמותו מחיינו
לוויתם אותי בשגרה
באושר
בעצבות
ולווינו ביחד את המדינה
ואת הפועל ירושלים ברגעיה הגדולים
עמי איילון אמר בהפגנת ההמונים בכיכר רבין ביום ה-15למאי
את הדבר הבא:
תבדקו מה אתם יכולים לעשות בשביל שהמדינה שאנו חיים בה תראה אחרת
תבדקו כל בוקר מה אפשר לעשות שיפסיקו חיילים לההרג בארץ לא לנו
ואני אומר
די
הביאו שלום למקום הזה
תנו פתרון
אני בן 51
בני בן 9
ואני לא רוצה שילחם.
בואו נעשה משהו שישנה את הארץ הזאת
וזה אפשרי
זה הכל אנשים
זה פוסט השנה שלי
אני אוהב כל אחד ואחת מכם
שכותבים כאן ומגיבים אלי
ואני לא לוקח את התגובות כמובן מאליו !
ואת זה חשוב לומר ולזכור
אני יודע שאני נבחן כל יום מחדש
בכתיבה שלי
באמת שאני מביא
ברגישות לאנשים אחרים
ובקבלתם כאנשים שווים לי
צריך לאזכר גם את האנשים היקרים שליוו אותי בחלק מהדרך ופרשו :
הצופה
ג'ול
שירקאס
בעל ואשה חרדים
not -שנעלם לי
גחלילית
וללחן-לחן המקסימה
ואם שכחתי עוד מישהו
אני מתנצל מראש
קצת סטטיסטיקה::
כתבתי 362 פוסטים
יש לי בערך 22729 כניסות
אני נמצא ברשימת 50 הבלוגים הפעילים מזה שבועות ארוכים
יש לי 47 מנויים (אנשים שעשו מנוי לבלוג שלי)
ואני מנוי על מספר דומה אני מניח
לא ספרתי
בחודש האחרון כמות הכניסות מטורפת
אני מודה לכם שנתתם לי הזדמנות מדהימה להכיר אתכם
ותזכרו:
"רק אהבה תביא אהבה"
אתם טובים-תמיד ידעתי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
