5 שנים.תחשבו על זה.זו חתיכת חיים.

אני מרגיש ממש בר מזל שמצאתי את הנישה הזאת

שהיא רק שלי.

 לא ממש ידעתי מה לענות ל"שלישית" ששאלה אותי מה הייתי עושה לו לא היה לי בלוג? לאן הייתי מתעל את כל האנרגיה והזמן הפנוי לכאורה מכתיבה.

אני מניח שהייתי כותב במקום אחר.לדעתי זה לא משהו נשלט  עניין הכתיבה,לפחות לא אצלי.

אני מרגיש בבטן מתי אני  רוצה לכתוב,באצבעות.

ואם זה לא היה בישרא,אני מניח שזה היה קורה במקום אחר למרות שאני מאוד מאוד שמח שזה כאן.

בכל פעם שמגיע הזמן לכתוב פוסט שנה שכזה יש התלבטות  על מה לשים את הפוקוס.

האם לשים את הפוקוס על הסטאטיסטיקה שכבודה כבר אמרנו במקומה מונח (לדעתי הצנועה)

או שוב לתאר הרגשה חגיגית מה עושה לי יום כזה והרי עשיתי את זה ב4 השנים שחלפו והטקסט נשאר דומה

מבחינת תודה לכל מי שהגיע איתי עד הלום שזה בסדר

אבל קצת משעמם כבר.לא?

( "אז מה אתה רוצה לעשות" צועק מישהו מהיציע,תוכנית ריאליטי ?חידון נושא פרסים ? יאללה,תגיד תודה לאנשים שמלווים אותך,לישרא על המקום,תודה לעצמך ויאללה נלך הבייתה,אין לנו את כל היום....)

צודק הבחור אני אומר לעצמי אפילו אם הוא קצת בוטה, אבל מה,אסור להיות קצת ריגשי ביום כזה?

אחרי הכל זה 5 שנים .ראבק,זה לא חוט מאריך,זה לא שהגעתי לפני כמה חודשים תוהה ונבוך.

לפעמים אני מסתכל במסגרת של  הבלוגים החדשים בדף הראשי בישרא

במסגרת 255 המילים המותרות  לתאור הבלוג (הנה משהו שצריך לשנות במסגרת השינויים שנעשים עכשיו בישרא,להגדיל את כמות המילים לתאור  מי אתה

מצד שני נראה לי שלעמוד בתחום 255 המילים זו בחינה חשובה להצלחתך במקום הזה.)  ויש שם הבטחות מפוצצות.

לא כדאי להמתין קצת לפני שאתם מבטיחים הבטחות?

אני קורא מה שהאנשים החדשים האלה כותבים ,הם בעיקר משדרים אופטימיות, כאילו  ישראבלוג על אנשיה מחכה רק להם,כאילו הם אלה שיביאו את הבשורה

יש כאלה שכותבים שזהו יומן אישי ושהם כותבים לעצמם וממש לא איכפת להם אם יגיבו או לא ...

(ממש!,אני  אחרי חודש של כתיבה רציתי ללכת מכאן כי  היו לי רק 3-4 מגיבים(ושוב תודה לפמה ואביה..)  וזה בעידן שהפוסטים במסגרת של אלה שנכתבים עכשיו  היו עוברים לאט לאט בדף הראשי של ישרא,לא כמו היום שהפוסט נשאר כמה שניות ונעלם,פשוט לא היה כאן ציבור גדול כזה.

לפעמים אני רוצה להכנס לאחד כזה שהגיע חדש ולומר לו, ראבק, תיהיה צנוע,תסתכל מסביבך,תראה כמה אנשים יש כאן,בחר לך את הנישה המתאימה לך,תתחיל להגיב,להכיר לתת שיכירו אותך,מצא לך חברים

אל תשב לבד בחושך בבלוג ותיילל שלא מגיבים אליך

זה לא עובד ככה

זה לא עובד בבלוגיה.

אבל אני לא עושה את זה,בעיקר כי אני לא חושב ש5 שנותי כאן מקנות לי איזו סמכות שלמישהו חדש אין.

במקרה קראתי בעיתון לפני 5 שנים על ישרא ונכנסתי

זה היה יכול להיות גם אחרת ויכול להיות שאני הוא זה שהייתי נכנס בצעד מהוסס בשערי ישרא ומקבל מספר סדרתי שמגרד את ה600 אלף.

אי אפשר לדעת.

2 דברים נוספים שנורא חשוב לי לומר:

אני נורא אוהב לכתוב כותרת.אני חושב שכותרת  טובה גם אם היא לא ממש קשורה לנושא הפוסט היא חשובה.

וכדאי מאוד לתייג את הפוסטים לפי קטגוריות,אם זה לא עוזר,זה ודאי לא מזיק

אני לא מסוגל היום לשלוף דברים שכתבתי בכל נקודת זמן שהיא ב5 שנים האלה כי לא חילקתי את הפוסטים לקטגוריות

זה לא ממש נורא וכמובן שאפשר לחיות בלי זה,אבל אם אפשר,אז למה לא.

5 שנים אני כאן

5 שנים אני כותב על החיים שלי

בטוב וברע

בשמחה ובעצב

על פוליטיקה

על ספורט

על עוולות כאלה ואחרות

על ילדות ונערות בירושלים

על הצבא

על החיים בתל אביב כשהייתי רווק

אבל בעיקר על  עצמי ועל משפחתי שזה מרכז חיי היום.

5 שנים עברו על טליק,לא כולם עברו בריקודים בפאראפראזה על שיר הילדים המפורסם

5 שנים שבהם השתדלתי מאוד לספר באומץ ובפתיחות על חיי

לומר רק אמת

לא להתייפייף,לא להתהדר במה שלא היה לי ואין לי עכשיו

אלא להתמקד במה שיש ואני מקווה שעשיתי את זה בצורה הטובה ביותר.

אני משתדל לא "להדרדר" למן "פוסט סיכומים שכזה" כי גם  ציון יובל ה5 היא רק תחנה בדרך

בדרך הארוכה והמתפתלת שקוראים לה חיי.(זהירות קלישאה ! )

בעוד שעתיים ומשהו אנחנו נוסעים לחגוג יום הולדת ביחד עם כל הצד שלי במשפחה , יום הולדת 60 לסבתא נאווה בקיבוץ פרוד ליד צפת ואני מן הסתם לא איהיה כאן כל היום.

אז שוב,רק רוצה לומר תודה.

תקצר היריעה אם אצטרך להודות באופן אישי לכל אחד ואחד שמלווים אותי כאן מי יותר ומי פחות.

אולי  כמו ששחקן כדורגל מכריע משחק על ידי הבקעת גול ורץ אל הקהל הצוהל להודות לו

דמיינו אותי,עומד מול טריבונה מלאה בכם, ידי האחת על ליבי, השניה מצביעה עליכם כאומר:

 תודה,אני אוהב אותכם,בזכותכם אני כאן.

אתם טובים,תמיד ידעתי,אני עדיין משתדל

יום מטורף לגמרי היה אתמולואני הולך לספר לכם אותו בפרוטרוט.

סוג של פוסט התרחצתי התלבשתי:-)

כבר חודש בערך נמשכת הסאגה עם האוטו

כזכור הלכתי לעשות טיפול עשרת אלפים לאוטו במוסך מורשה מתוך מחשבה (וגם ביקשתי מהם) שיתקנו נוסף לטיפול  כל מיני תקלות קטנות על הדרך ויצא שבסופו של דבר שילמתי הרבה כסף,האוטו לא תוקן עד הסוף והטסט הלך והתקרב.

ביום שלישי הכנסתי את האוטו למוסך (לא מורשה) לתיקון  שלא נעשה במוסך המורשה

משם המשכתי לכיוון פרונט שלאחריו חשבתי שאני מוכן לטסט.

אתמול בבוקר,תלשתי צ'ק אחד מפנקס הצ'קים כדי לשלם את חידוש הרשיון.

משום מה החלטתי להשאיר את הצ'ק בבית ואת הפנקס החזרתי לתיק של זוגתי

זו הייתה הטעות הראשונה.

כשבאתי הבייתה  בצהריים חשבתי לי שיכול להיות לי היום,יום שישי יום עמוס

(שתיכף אכנס לפירוט שלו)

ואולי עדיף לבדוק עד מתי פתוח מכון הבדיקה.

בדקתי,הוא היה פתוח עד 16:30

התחלתי לכתוב את הסכום  לחידוש הרשיון וכמובן טעיתי

ולא היו לי יותר צ'קים.(כי שייכל שכמותי,החזרתי הרי  את פנקס הצ'קים לתיק של זוגתי,אגב את  פנקס הצ'קים שלי שכחתי במכנסיים וכיבסתי אותם וכל הפנקס צ'קים ניהיה ערמת סמרטוטים)

השעה הייתה 15:20

נסעתי לסניף הדאר,בחוץ היה שלט שהוא נפתח ב15:30.

נסעתי לעבודה של זוגתי לקחת את פנקס הצ'קים,צלחתי את הפקקים באזור התעשיה בחולון,היא יצאה החוצה,נתנה לי את פנקס הצ'קים,טסתי בחזרה לסניף הדאר,שם הייתה התנהלות מאוד איטית של הפקידות שרק פתחו.

בסופו של דבר התברר שאני יכול לשלם את חידוש הרשיון בישראקרט,שילמתי.

עם הטופס נסעתי למכון הבדיקה,הגעתי ב16:10 היה ריק להפליא.

תוך 10 דקות יצאתי שנחרץ דיני להחליף את כל ארבעת הגלגלים באוטו !

מיואש (כי כמה אפשר להשקיע על האוטו הזה שעשה כבר מעל 130 אלף קילומטרים  ועוד שנה אני מניח שאחליף אותו) נכנסתי לאוטו,נזכרתי בתלושים שקיבלתי בפסח,תו הזהב שמאפשר לקנות גם באוטו דיפו והתעודדתי.

צלצלתי לזוגתי שהתלושים אצלה,בישרתי לה את הבשורה,נסעתי אליה (שוב )לקחתי את התלושים ונסעתי לאוטו דיפו שנמצא ממש בסמוך למקום עבודתה.(מזל)

באוטו דיפו החליפו לי את ארבעת הגלגלים תמורת סכום של 809 שקלים.

איזה מזל שהתלושים שהיו לי היו בסכום של 802 שקלים !!!

בסיום הסאגה אספתי את זוגתי מעבודתה,הבאתי אותה הבייתה

בערב היא הלכה לבר מצווה ואני קיבלת מייל מסאן דור שהטיסה שניסיתי להזמין מסלובניה לארץ מלאה !

עד המשחק של חולון ומכבי ניסיתי למצוא טיסה חלופית ללא הצלחה.

היום השכמתי כהרגלי ועדיין לא הצלחתי למצוא טיסה

האמת? לא יודע מה לעשות.

ויש לי היום יום אללה יוסטור:

ב7 וחצי אני לוקח את זוגתי לעבודה,משם חשבתי להמשיך למכון הבדיקה שפותח באותה שעה את שעריו,להראות לבוחנים את התיקון לקבל אישור ולהמשיך הלאה

אחכ חשבתי שאולי אעזוב את זה , כי  יהיו במכון הרבה אנשים ואני יכול להגיע בשקט ביום ראשון אחר הצהריים.

הרי את התיקונים שהם דרשו,תיקנתי,אז מה יש לי להדחף בצפיפות של יום שישי?

לכן מהעבודה של זוגתי,אסע לשעה קלה לעבודה שלי לכמה סידורים,משם אסע לקניון חולון לקנות מתנות לאחותי שגרה בני יורק ונמצאת בחופש בארץ,יש לה מחר יום הולדת

ולסבתא נאווה שהייתה לה יום הולדת 60 ולכבוד הארוע כל המשפחה מתכנסת מהיום בערב בצימרים בקיבוץ פרוד.

אנחנו ניסע מחר בבוקר כדי להצטרף לכמה שעות לחגיגה וגם לה נביא מתנה.

אחרי הקניות בקניון,אני פוגש חבר  ואנחנו הולכים לחומוס קלאבוני  לניגוב ופטפוט

(ויתרנו על אבו חסן כי ביום שישי הוא מפוצץ בשלושת מסעדותיו)

אחכ אקח את זוגתי מעבודתה, נעשה קניות  לשבת

ואז נגיע הבייתה לא לפני שאעבור בספריה משם צלצלו אלי אתמול ששומרים לי את הספר של יוסי שריד "לפיכך התכנסנו"

אני מניח שבערב אכתוב את הפוסט לחגיגות ה5 שיחולו בשבת ,יען כי כבר ב8 בבוקר בשבת אנחנו נוסעים.

ועדין אין לי מה לכתוב

כלומר,מה שוב לתת סטאטיסטיקה של כמה פוסטים כתבתי,כמה כניסות ומינויים יש לי?

קצת משעמם אני חושב

או  סתם לומר תודה  נרגשת לכל הקוראים הותיקים והחדשים שבזכותם בזכותם אני קיים (יש שיר כזה,נשבע).

אני מניח כשאגש למלאכת הכתיבה,אשים את ידיי על המקלדת וניתן לאצבעות לרוץ לבד.

התחלנו להוציא את ההזמנות לבר מצווה ותראו איזה קטע

אתם ודאי זוכרים את הויכוח שהיה לי עם זוגתי בקשר למסירה ידנית של ההזמנות

אז מסתבר שלפעמים  אלוהים מקשיב גם לי :-)

לגיסתי נולד נכד,הברית ביום שני וכל אלה שרצינו למסור להם הזמנה ידנית יהיו בברית !

כך שנחסך מאיתנו העניין של הנסיעות ובא לציון גואל

זהו

מתחיל יום

אתמול ישבתי מלא התרגשות לראות את גמר הפיינל פור

הרבה  התרגשות,הרבה ציפיות

לנצח את מכבי במשחק אחד אחרון זה משהו מדהים

חולון לא שיחקה מדהים אבל בעזרת הנשמה והלב של מיקי דורסמן והשחקנים שלו

חולון ניצחה את מכבי

אני מאושר

היה נחמד יותר לו במקום חולון הייתה שם ירושלים,אבל למה להיות חזירים? העיקר שמכבי הפסידה

הולך להעיר את המשפחה,מתחיל עוד יום כאמור

מחר,אני 5 שנים בישראבלוג !

תיהיו טובים וסבלניים

יש !!!!!!!

יש אליפות

חולון ניצחה את מכבי

בשניה האחרונה

בשיניים

לא משחק גדול ,לא של חולון ולא של מכבי

אבל איזה נצחון

ואיזו מתנה ענקית לחגיגות 5 לבלוג בעוד יומיים !

כבוד גדול למיקי דורסמן בעונה נפלאה ! !