היום אני חוגג 8 שנים לשהותי בישרא.
7 פעמים כתבתי פוסט שנה,הודיתי בחום למינויים שלי,לאלה שעוברים ושבים ולכאלה שרק חולפים.
יהיה בנאלי למדי לחזור בפעם השמינית ולסכם
אבל פטור בלא כלום הרי אי אפשר,בכל זאת,8 שנים
אז אומר כך:
קיבלתי הזדמנות נדירה,יש שיאמרו הזדמנות של פעם בחיים להסתכל על עצמי מבפנים,
להסתכל עלי מילדות עבור בנערות ובחרות עד למה שאני היום.
אני יודע שללא ספק הייתי יכול להיות אדם אחר לגמרי לולא ההזדמנות שנפלה בחלקי אז ב31 במאי 2003.
אני לא רוצה להשמע דרמטי או משהו,אבל הבלוג שינה את חיי ואני אומר את זה ברצינות מלאה ובאחריות גמורה.
ועל העובדה הזאת אני מודה
כמובן שללא הליווי,התגובות,העצות,הפידבקים,החיבוק והנחמה כמו גם הביקורת הבונה לאורך השנים האלה עושים אתכם יקיריי שותפים מלאים לעובדה שגדלתי לא רק בשנים אלא גם בחוכמה,בהבנה ובתובנה
ועל זה ועל עוד אני אסיר תודה עד דמעות.
כמו בכל שנה לא אנקוב בשמות,כדי חס וחלילה לא לשכוח מישהו
אני מודה לכל אותם אלה שהולכים איתי לאורכם של השנים האלה,מיטיבים איתי,סובלים בפוסטי ספורט (בלי לקבל פתק שחרור.. מגדלים איתי (ועם זוגתי שתחייה) את ילדי שבגרו,שמחים בשמחותי, מסמסים לי או מצלצלים אלי בשעות קושי ועצב כמו בימים האלה שאנחנו נכנסים ויוצאים מבתי חולים ואני מקווה שהאישפוז הזה של הילדה יביא לה מזור ורפואה.
ונמצאים בשבילי מעבר לוירטואליה.
אני מקווה שאני ראוי להם,ולכל שאר מגיבי ומינויי היקרים שנמצאים כאן
בלי קצת סטאטיסטיקה זה לא יהיה פוסט חגיגי:
ובכן יש לי מעל 120 מינויים, יש לי בסביבות 263 אלף כניסות וכתבתי כ2900 פוסטים.
הזמר והצליל עם זוג הזמרים המבטיח כמו גם חגיגות השמונה ידחו קצת,שכשהראש יהיה פנוי יותר לחגיגות וטכסים:-)
תודה כמובן לאילנה ולברוטוס על הפרגון,התמיכה והחיבוק
תודה שאתם שם כשצריך אתכם
אני סיימתי
אתם טובים,אני משתדל להיות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
