אהוד ברק היה ראש ממשלה כשנה וחצי בסף הכל
הרבה מגרעות היו לברק בשבתו כראש ממשלה בתקופה הקצרה שכיהן
אבל על דבר אחד ענק צריך להודות לו,כל יום ב18 השנים שעברו,על היציאה מלבנון
ביבי יכול להיות ראש ממשלה אלפי שנים,אבל בשנות כהונתו הוא כבר הוכיח שהשרדותו האישית היא פקטור לכל החלטה משנה חיים
וסדר העדיפויות שלו לא בדיוק כולל את חייהם של בנינו ובנותנו המשרתים בצהל ועוד פחות את העורף הלא מוגן שלנו.
אז ברק בהחלטה אחת אמיצה הוציא את צהל מלבנון,אפשר לבקר את היציאה החפוזה לכאורה,את היחס לצד"ל ועוד כהנה וכהנה
אבל בשורה התחתונה,צהל יצא מלבנון
הייתי בלבנון כחייל מילואים,עד היום אני זוכר שמות של מקומות,שמות של צירים בקשר
שמות של מוצבים שהייתי בהם.
לבנון נצרבת בגוף,לא משנה כמה שנים יעברו תמיד אזכור את ציר בוקיטו טיסומן,נקודת הפנייה ימינה לפני העיירה דמור לתוך הרי השוף הלבנונים
אחכ את מפקדת האוגדה בעליי,את ציר אוגוסט 60 ואת מערב ביירות פרוסה לפנינו מהקורניש
אני בתמונה ליד מעבר המוזיאון במערב ביירות מתישהו ב83

אחכ היו מפקדת האוגדה בראשייה,דורון רובין מפקד האוגדה,רכס עלי טהר המפחיד,הנסיעות הארוכות מדרום לבנון הבייתה "לארץ"
והקושי לחזור לתוך לבנון
מלחמת לבנון הראשונה לא הייתה טראומטית עבורי כמו מלחמת יום כיפור,גם לא הייתי לוחם כבר וגם הייתי מבוגר ב9 שנים מהנער שהייתי במלחמת יום כיפור גם אם הייתי בן 20
ועדיין לבנון הייתה מקום מפחיד ,לעיתים מקום מפחיד מאוד
וטוב שהסתיים כמו שהסתיים לפני 18 שנה וחבל שלא קודם
כמו שכתבה חברתי בדף הפייסבוק שלה ואין מילים יותר נוקבות מאלה:
18 שנה ליציאה מלבנון ועדיין מנהיגים שיכורי כח מחרחרים מלחמה,רק החיילים מתחלפים.
נושא אחר לגמרי:
עונת החתונות הגיעה,רק החודש הוזמנתי ל3 חתונות והיה צריך למנן את ההגעה שלי
החתונה הראשונה הייתה 10 דקות מהבית שלי,ביום חול,הייתי בה,האוכל היה לא ברור כי היה די חשוך,חתכתי ב22:00 הבייתה
החתונה השניה הייתה שבוע אחכ,ביום חול,בחדרה,לא נסעתי,הקרבה להורי החתן לא הצדיקה נסיע ארוכה באמצע השבוע לחתונה
החתונה השלישית הייתה אתמול,במתחם הארועים של מושב רגבה,בואכה נהרייה
אבי הכלה ואני היינו יחד בגרעין ובמלחמת יום כיפור ואם החתונה הייתה מתקיימת באפריקה באמצע השבוע גם הייתי נוסע.
נסענו 3 חברים מהגרעין לחתונה,האולם מפואר,המוזיקה מחרישת אוזניים כדרך חתונות של אנשים צעירים אבל היה מרגש לפגוש את הורי הכלה
ואת חשיבות הגעתנו בעיני אביה של הכלה שהוא כאמור אח על אמת
ב22:30 התחלנו לחזור וב01:00 הגעתי הבייתה
היה שווה
יום שישי,הבן החייל נשאר שבת בבסיס,הליגה לכדורגל הסתיימה,קטמון לא עמדה במשימות שהציבה לעצמה אבל עשתה עונה יפה
ונמתין בקוצר רוח למונדיאל:-)
אני סיימתי,תיהיו טובים