ישנתי כל הטיסה חזרה,לא חשבתי שאני מסוגל לישון בטיסה
אבל כנראה ש7 שעות ישיבה על כיסאות הפלסטיק בשדה התעופה הקטנטן בבאטומי עושות את שלהן
הגענו לשדה התעופה בשעה היעודה 3 שעות לפני ההמראה וכשהיינו צריכים לעלות למטוס ראינו התגודדות סביב המטוס שלנו
והיה ברור שמשהו קרה.
לקח זמן עד שעידכנו אותנו אבל בשורה התחתונה הסתבר שבטיסה מהארץ לבאטומי נכנסה ציפור לאחד ממנועי המטוס
והיה צריך לטפל בו כדי שהטיסה חזרה תיהיה בטוחה
ואנחנו ישבנו וחיכינו
באטומי היא עיר נופש גיאורגית על שפת הים השחור,אני מניח שהממשלה הגיאורגית הבינה שלהפוך את באטומי מעיר קטנה ומנומנמת לעיירת נופש עם חוף ים מסודר,טיילת יפיפה ,כמה מלונות פאר ובתי קזינו יגרום לתיירים שמחפשים לנפוש בלי שיפשטו את עורם להגיע לשם
ואכן באטומי מלאה תיירים מכל העולם,הרבה ישראלים,רוסים,ערבים ועוד כהנה וכהנה
הגיאורגים נחמדים להפליא,מסבירי פנים (חוץ מהצוענים שמוצאם מתורכיה הקרובה כ20 קמ מבאטומי שממלאים את העיר בנסיון לקושש כסף למחייתם)
ואפילו מפטפטים באנגלית סבירה כדי לתקשר.
והאוכל שלהם,מדהים
אגב לא הכל,לא אהבתי חינקלי אבל החצ'פורי הוא מאכל אלוהי

האוכל במלון שרתון היה הדבר הפחות מרשים בו,המלון ,21 קומות גובהו,מבנה מרשים בצפונה של העיר ,קרוב לחוף ולמתקניו
היה מלון נוח להפליא,מפנק,עם ווייפיי,חשוב לומר,אגב כשאתם יושבים במסעדה לארוחת ערב,כל מלצר יתן לכם את סיסמת הוויפיי של המקום כדי שתתחברו לאינטרנט
הבעיה של מסעדות בבאטומי היא אחרת לגמרי,הבעיה היא ההמתנה לאוכל
זה יכול לקחת שעה עד שתקבל את מה שהזמנת ולפעמים יותר
אין משהו שמוגש כנשנושים,אין להם חומוס או טחינה או משהו כזה
אפילו סלט או ציפס יגיעו כמה דקות לפני המנה העיקרית וצריך לקחת את זה בחשבון

זה צילום של המלון בלילה מבחוץ.
יש כמה בעיות בבאטומי לתיירים,אין רשתות בינלאומיות שבהן אפשר לקנות מציאות כאלה ואחרות בזול,רק רשתות מקומיות שהיצע בהן לא מרשים
יש שוק שנקרא חופא וכדאי לטייל בו ואולי לקנות משהו כאן ושם אבל בגדול הוא שוק די משעמם שכל שוק בארץ עולה עליו
הסתובבנו בשוק וקנינו רק צרצ'חלות,ממתק גיאורגי שנראה כמו מחרוזת,שאליה קשורים ממתקים דמוי סוכריות בטעם בוטנים
סיפרתי שהנופש אורגן על ידי הארגון בו עובדת זוגתי,העובדים נסעו בחינם ובני ובנות הזוג שילמו
זוגתי הסתובבה עם החברות לעבודה שלה,בני זוגם הצטרפובעיקר יצאנו לארוחות ערב ביחד במסעדות מחוץ למלון

אני ,קיצוני משמאל ,בהמתנה לנשותינו
רב האזרחים הגיאורגים בבאטומי גרים בבנינים סובייטים בני 8,10 ו12 קומות,בנינים ישנים, בלי מעלית כמובן,אומנם העיריה צבעה אותם בצבעים עליזים ויפים אבל מקרוב רואים את ההזנחה ואת הזקנה של הבנינים,דרומה ומרכזה של העיר רובו סלאמס

בבניין כזה ודומים לו גרים רב אזרחי באטומי
ביום השלישי לשהותנו אורגן לנו טיול מחוץ לבאטומי להרים שסובבים אותה שבמרכז הטיול עמדנו לאכול אצל משפחה גיאורגית בכפר בהרים.
הנוף יפיפה וירוק,לעומת זאת הכבישים צרים ומשובשים ואגב הנהגים שם נוסעים אללה יוסטור,אין חוקים,כל אחד עושה מה שבא לו ואתה כהולך רגל צריך להשמר שבעתיים
בקיצור נסענו להרים,בדרך קיבלנו הסבר מלומד מהמדריכה על תשתיות גיאוגרפיה היסטוריה וכו'

בתמונה הזאת,2 נהרות שמגיעים מכיוונים שונים בהרים,מתחברים לאחד בנקודה הזאת וממשיכים לכיוון הים השחור
מה שיפה במפגש הזה הוא בהבדלי הצבעים בנקודת המפגש,בין הצבע הירוק של האחד לצבע הבהיר של השני
,הגענו לכפר בו נערכה הארוחה
ובכניסה למתחם זו הייתה קבלת הפנים

3 זמרי אופרה או דומים לזה,קיבלו את פנינו בשירה גיאורגית וזה בלי טיפת ציניות היה מרתק
אחכ נכנסנו למתחם גדול שבו היו שולחנות ארוכים וארוחים עם כל טוב והרבה שתיה חריפה

ואכלנו ואכלנו ושתינו וכבר הזכרתי את המשקה ששמו צ'ה צ'ה,שממנו לגמתי וטעמו אש,אבל לא איכזבתי את מארחי :-)

זה צילום מהקומה ה20 במלון,קראתי לו זריחתה של השקיעה
לסיכום היה חביב,טוב שהייתה טלויזיה במלון ששידרה את המונדיאל,אומנם בגיאורגית אבל בלי פרשנות מעצבנת של פרשנים ישראלים
היה קצר וטוב שכך ופנינו אל השמש העולה,הופססס,זה ממקום אחר,אני מניח שהנסיעה הבאה שלנו תיהיה ליעד אחר באגן הים התיכון,מצא חן בעיני לטוס זמן קצר ולהגיע לעולם אחר וזהו
אני סיימתי,תיהיו טובים