אני אומר לכם,לפעמים קורים דברים,לא יאומנו.
ביום רביעי בערב טסו אחותה של אישתי בעלה וילדיהם לסלובניה אל אחותה שגרה שם.
הגיעו,התמקמו,הכל טוב ויפה.
אתמול בבוקר הסתכלו מהחלון החוצה וראו גשם
אמרו לעצמם,אוקיי גשם הרי לא יעצור אותנו מלטייל.
לקחו מונית נסעו לתחנת הרכבת של העיר בה מתגוררת גיסתי,גוריצה אם אתם מוכרחים לדעת
ועלו על רכבת לונציה,שעתיים נסיעה.
בגוריצה מתעוררת אחותה של זוגתי,לא רואה את אחותה ואת המשפחה,לא מוצאת כנראה הודעה לאן נסעו,בחוץ גשם,לתינוקת של אחותה של זוגתי,זו שבאה מהארץ היה קצת חום יום לפני כנראה מטלטולי הדרך
והיא מתחילה לדאוג כי האורחים לא יוצרים קשר.
אתם יודעים איך זה בטח
אחרי כמה שעות שלא יוצרים קשר מתחילים להריץ תסריטים בראש
הם לא מדברים את השפה(לא סלובנית ולא איטלקית) זו פעם ראשונה שלהם באזור.
אולי הם לא מסתדרים,אולי קרה משהו,אולי הם לא לבושים מספיק
וככה מתנפח הראש מדאגות.
היא מחפשת מספר טלפון של הבעל של אחותה להתקשר לברר מה קורה ולא מוצאת
והיא מחליטה להתקשר לישראל אולי הבעל השאיר את מספר הטלפון שלו אצל מי מאיתנו.
בשיחה אני אומר שהוא לא השאיר מספר טלפון,אני רק זוכר שהוא אמר שלקח פלאפון חו"ל וגם לקח את הפלאפון שלו ואני מציע שתנסה להתקשר לפלאפון הרגיל שלו,אולי הוא יענה.
היא סוגרת ואנחנו חוזרים לשגרת יומנו
אחרי שעה דודה שולה מתקשרת:
האם יש לך את הפלאפון של ד.? אין לי אני אומר לה ובכלל מה יש לדאוג כל כך?
שניהם אנשים בוגרים,מדברים אנגלית,בעלי שיקול דעת
אז יורד גשם,מה קרה?
הדודה מסכימה שהעניין יוצא מפרופורציות ומניחה לעניין לכאורה
אבל מייד כשהיא מניחה את השפורפרת היא מצלצלת לאח אחר של זוגתי לשטוח בפניו את דאגתה
הוא אומר שאם הגיס לקח פלאפון לחו"ל צריך להיות קוד למספר הפלאפון
לאף אחד אין כמובן את הקוד והאח מצלצל לבזק ומשיג את הקוד.
את הקוד מעבירים בSMS לאחות בסלובניה
אחרי שעה האחות מצלצלת שוב,הקוד לא עוזר,ד.לא עונה
אני עושה מעשה ושולח SMS למספר הפלאפון הרגיל של הגיס
עוברת שעה והגיס מתקשר
נו,אני אומר לו עזבתם את גוריצה בגשם,התינוקת עם חום ולאחותה אין את מס הפלאפון שלך והיא דואגת.
ד. אומר שהתינוקת בסדר,בונציה דווקא יש שמש חמימה ,הם מאוד נהנים והוא לא מצליח להשיג את אחותה של אשתו בסלובניה כי לדעתו אין קליטה והוא מבקש שאני אצלצל מישראל לומר שהכל בסדר
צלצלתי נו מה..
ב10 בלילה שוב טלפון
ד.מתקשר שוב מונציה אומר שתיכף הם עולים על רכבת שנוסעת מונציה לוינה ותגיע ב11 וחצי בלילה לגוריצה
ואף אחד לא צריך לחכות להם בתחנת הרכבת באישון לילה הם יגיעו לבית של אחותה במונית
רק שלא ינעלו את הדלת.
הצעתי לגיסי האהוב שמחר כשהם יקומו הם יאפסו את הפלאפונים,ישאירו מספרים עדכניים אלה לאלה ולא יחרידו מרבצם משפחות על פני הגלובוס
צלצלתי לגיסי הסלובני,מסרתי את ההודעה,המלצתי את אותה המלצה בקשר לפלאפונים.
פרקנו את החמ"ל והלכנו לישון
נראה לכם שאני יכול להחשב שותף סמוי לטיול הזה?
תראו איך אנחנו אוהבים לנפח סיטואציות פשוטות וכולם אנשים נורא הגיוניים לכאורה
אבל אתם יודעים,מקום זר וכבר מתחילות פנטזיות
מזל שיש אפשרות לשלוח SMSים
למרות שבשבילי לשלוח SMS זה עדיין מרגיש כמו הפלא השמיני של העולם:-)
יום יפה שיהיה לכולנו
ותיהיו טובים,,כן
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
