לא משנה כמה בורחים מזה. זה רודף אותנו.

זה נכנס כ'כ עמוק לתת מודע שאי אפשר להוציא את זה. לא משנה מה אנחנו מנסות או כמה אנחנו מתעלמות.

זה יותר חזק מאיתנו וכניראה שזה לטובתינו.

אני חולמת על זה, אני כל הזמן חושבת על זה, לא מסוגלת להסתכל על אוכל כמו בנאדם נורמאלי.

הכל סביב השעון - סביב המשקל.

לא להתמכר להשקל, לעשות את זה רק פעם בשבוע. לעלות על המשקל בפחד, לא לרצות להוריד את הראש בשביל להסתכל

על המספרים שלמטה שצוחקות עלינו.

ממחר אני חושבת לעשות סוג של צום. לא רק בשביל הירידות.

להחזיר את הגוף למה שהיה, שלא יכנס לשוק פתאום. ובכלל שאני חולה, כואב לי לאכול, אין לי חשק לאכול.

אני פשוט אשתה: מים, מיץ תפוזים, תה ונס.

אני אנסה.. אולי זה יצליח.

ישלי 3 חודשים ושבוע עד יומולדת 18 שלי.

לא מאמינה שהמספר הזה בשנים באמת כבר כמעט הגיע, ואני רוצה ליהיות לפחות 5 קילו פחות ממה שאני עכשיו.

אני רוצה לצאת באותו היום. להנות. ולהרגיש יפה. להרגיש שייכת לעצמי.

רק צעד קטן, הצלחה קטנה משל עצמי.

אני אנסה להצליח...

ממחר בבוקר צום מאוכל. בהצלחה לי.