פוזמקים

היום השתפפתי בתחרות "מנהלי העתיד", מטעם חברת רואי חשבון בשם "דלוייט". המטרה הייתה להמציא את המוצר/שירות הכי טוב, ולערוך לו פרזנטציה עסקית מול קהל ההורים והשופטים מטעם החברה. התחרות די קטנה, וכללה רק כ-20 אנשים, אשר התחלקו לקבוצות של 6-7 בני נוער. 

אתחיל ואומר - לא זכינו. אמנם ציפינו, והיינו בטוחים שנזכה, אך אחת מהקבוצות המתחרות קטפה את המקום הראשון. ההכנה לתחרות ארכה מספר שבועות, וככל שהתקדם הזמן, כך גם הבטחון שלי לגבי הזכיה גבר. לא התייחסנו ברצינות למתמודדים, אך התייחסנו ברצינות לתחרות, והשקענו בה זמן רב. דווקא בגלל הזלזול שלנו במתמודדים האחרים, מגיע לנו להפסיד. "אל יתהלל חוגר כמפתח" - אל לנו להתגאות בפרס כל עוד לא זכינו בו. היה עלינו לשמור על צניעות, ולראות את שאר המתמודדים כפי שהם - מתמודדים ראויים. טוב שהחוויה הזאת הגיעה עכשיו, ולא בעתיד, כשיהיה מדובר בדברים חשובים באמת. 

כשנכנסתי לפרוייקט לפני כמה חודשים, הזכרתי לעצמי ללמוד לקח מ-"יזמים צעירים" שהשתתפתי בו בשנת 2009 בערך, ולקחת את זה בכיף, לא כמו מבוגר, אלא כמו נער, בקלות. כך אעשה.

בספר "הנסיך הקטן" נאמר: "לדון את עצמך קשה שבעתיים מלדון את הזולת." גם נאמר "כך דרכם של בעלי גאווה, שאינם מטים אוזן אלא לדברי שבח." קצת פחות קשור, אבל ציטוט מהנסיך הקטן זה תמיד טוב. אם כבר בשוונג: "אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד, כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין.". 

בכל אופן, המוצר של הקבוצה המנצחת היה מוצר טוב, שעבדו עליו אנשים טובים - כל הכבוד לקבוצת StyleUp! 

המוצר שלנו הוא סל פתרונות לעולם האוטובוסים, שמגיע לצרכן ישירות דרך המכשיר הסלולרי.