המוזיקה/ JIMMY
1)
אני פותח את הרדיו
הכי חזק שאני יכול
והמוזיקה
שוטפת את הכול
היא משתקנת לי בלב
זורמת בעורקים
גורמת לי
להתמלאות חיים
אני היה רק עצמי
לא השנה דבר בי
כי השיר הזה
הוא רק שלי
פז:
זה מוזיקה בליבי
זה מוזיקה בנישמתי
זה מוזיקה שמרטיטה את עולמי
כי המוזיקה היא מרבד של
רגשות וצלילים
אשר מבטאים את החייים
2)
אני מתופף בעצבעות
קצב עלום שבראשי
ומזמזם
את השיר שלי
כשהמוזה קוראת לך
לא תוכל להתנגד
במנגינה
את עצמך תאבד
כי המוזות הולכות ובאות
מביאות צלילים וקולות
כי זה המקום
בו אני רוצה להיות
פז:
זה מוזיקה...
פז:
זה מוזיקה..
לא שילגיה /JIMMY
מתק הפרי התמוסס
על בדל שפתיה
דם תפוחים מילא
את עורקיה
התפוח השחיר
ותפוח הורעל
התפוח מידה נפל
שום נסיך לא יבוא
לא יביא רגיעה
כי מה לעשות
היא לא שילגיה
בלי שיבעה גמדים
שידאגו לשלומה
רק אימא רעה
שרוצה במותה
כי החיים הם לא אגדות
לא כולם מסיימים באושר לחיות
מתק הפרי התייבש על שפתייה
דם תפוחים זלג מעינייה
_________________________________________________________________
כמה מוזר שרק אחרי שבחרת וגם אז לא תמיד ,אתה מתוודא אם בחרת נכון או לא
ולא תמיד אתה יודע מה נכון ומה לא
ושלעיתים יודעים את התשובה רק אחרי המוות
מעיניין למה תמיד אומרים שרק אחרי המוות מגלים את כול התשובות לשאלות שלנו
מי יודע..
טוב מילא ...
המבחן הלך בסדר עד כמה שמבחן יכול להיות בסדר כאשר אתה בטעות לומד את החומר הלא נכון
גמרתי מלאי שוקולד של שבוע בגלל המבחן הזה.
האם מותר לפחד מהעתיד?
לא אומרים לפחוד במקרה מהווה?
זה באמת זה אם אתה חיי ברגע אבל מארגן מראש את הרגעים?
אדם יכול למוות מדאגה או משוקולד בתוספת מיץ תפוזים וקפיצות?
למה מרפי תמיד מסדר את האירועים כך ששני אירועים יקרו באותו יום?
האדם שבוחר תאריכים למיבחנים באוניברסיטה שונא אותי
הגעתי למסקנה הזאת מיזמן אבל זה רק מוכח לי שוב ושוב.
הוא מתנהג נורמלי לחלוטיין
כמה שזה ביזיוני שההבדל היחידי אכשיו
הוא שאין יותר 'מה הפעם מאחר כרוני' וחיוכים סודיים בין השיעורים
אבל זה בסדר אם הוא בסדר
מילא זה לא בדיוק היה זה.
אני רוצה לצאת
אני רוצה לעלות גבוה ולראות את כול העיר נפרסת מולי
אני רוצה לראות את האורות והנוצצים ולהכריז שאין כמו חיפה
ומי שחושב אחרת הוא סתם או לא קשורניק או לא מעריך את הדברים הקטנים.
הוא היה עוקצני מדי
הוא היה ביקורתי מדי
הוא דרש שלמות
הוא רצה שלמות
הוא רצה שיגידו לו שהוא המלך
ובאמת להתכוון לזה
הוא רצה להיות מסוגל....לזה.
הן עסוקות ואני שמחה בישבילן
כי הן מבלות
וכשהן שמחות אני שמחה
הייתי שמחה גם לבלות
אבל אני בחרתי ברגעים המאורגנים
המאמצים ובידע
ובזה שיש להתחיל הכול מוקדם כי למי יש סבלנות אחרי הצבא להזכר בכול
מדי פעם אני כימעט מתחרטת אבל בסוף לו
כי באמת אי אפשר לדעת אם בחרת נכון או לא אלא רק בסוף אחרי שזה כבר לא משנה.
אני רוצה ללכת למקום עם רוח
רוח חזקה שתעיף לי את התסרוקת לעזזל
ותגרום לשקית ניילון לעוף בשמיים בפיוטית כמו זן חדש של ציפור.
אני אוהבת רוח
תמיד אוהבת.
יש ירח מלא בשמיים
הירח הוא הכוכב שלי
ואני אוהבת אותו נורא כי לפעמים זה נחמד לחושב עליו כשומר ראש קטן בערבים
כמה שזה בנאלי.
התחלתי לגדל ציפורניים
זה כמו ניצחון קטן שלי על עצמי
כמי מי כמוני יודע כזה זה קשה לגדל אותן
במיוחד לקוססת ציפורניים וותיקות כמוני
אני תועה עם גם אחרי היורידו לי את הגשר שמנע מימני לכרסם אותן
אוכל לשמור עלייהן שלמות.
אני פקפקנית מדי
אני נוטה להתריס שאני יכולה
ואז בתוכי להחליט שאין סיכוי שהצליח
לחלום על ההצלחה
אבל התוכי לא לצפות יותר מדי לה.
אני נוטה יותר מדי לסמוך על כך שהאנשים כבר יבינו בעצמם
לאן אני חותרת
ושזה לא באמת משנה גם עם הם לא יבינו עד הסוף
מילא אני לא טיפוס שאוהב להסביר את עצמו.
האם תמיד הייתי בתוכי יתר מדי דרמאטית?
אני צריכה להפסיק לזרוק את הרגשות שלי על אנשים
אנשים רגילים שאתה מזרים עלייהם אותן באיטיות ולא שאתה זורק אותם בפרצופם ובודק אך הם מגיבים.
אני צריכה להתחיל להתבגר...
אבל ברצינות
להפסיק להיות כזאת תלולותית כי זה באמת שלא עוזר לי במאום
מעיניין מתי הפסקתי לחיות בעולם הזה
מתי איבדתי את דרכי בניבכי הפנטזיה
ונטתי שם את משכני
אני ברצינות חייבת לנחות ולהתחיל לחיות בעולם הזה
כי החיים מתחילים לדפוק על דלתי
ואי אפשר להתחמק מהן לנצח.
סיום פוסטים ,סיום פוסטים,
גרררררר
תמיד הייתי גרועה בלסיים דברים
כול הסיומות שלי הן לא נכונות
אני לא חותכת דברים בצורה הנכונה
JIMMY
בבלוג זה
בכל הבלוגים
