כן ,כן חשבתי לנסות לכתוב פה

יש לי הרבה מה לספר (טוב לא ממש ,אבל אם אני רוצה שהבלוג הזה ימשיך להתקיים אני צריך לכתוב פוסט)

חופש חנוכה עבר

הוא ניראה לי כול כך ארוך עד כדי שלקח לי זמן היום בבוקר להבין שהפעם השעון שלי מצלצל עם סיבה

כי קודם הוא העיר אותי כול יום בשבע וחצי רק כי יום ריאשון הייתי צריכה לקום מוקדם כדיל עשות השלמות בהיסטוריה ושחכתי לכבות אז הוא העיר אותי כול יום בשבע וחצי XD

 אנוכי העצלנית......

בוא נגיד שאת חצי מהחופש לפחות על שמירתו של מקס (או שמירת הדירה מפניי מקס)

כי מקס כמו בכול חופש החליט לחלות ככה שבמקום שאני הטפל בו חצי יום נאלצתי חלק חצי מהחופש להיות איתו מאז שהוא פוקח את עינייו הקטנות והחומות ועד הוא עוצם אותה בתשע (שלי להחשיב את שנת הצהריים שלו באמצע)

הייתי כותבת עוד משהוא שביאס אותי בחופש אבל אני חוששת שזה יגרום לכך

שהצטרך לצאת לרחוב אם שומר ראש פרטי ,אגב כך שאני עלולה להיות בסכנה חניקה (הבין יבין)

אבל בוא נעזוב את החלק מהעצבן של החופשה ונעבור מה היה כיף בחופש

דבר ריאשון זה שינה ,אני טיפוס פוקח את עינניו רק בעשר ורובץ עוד שעה במיטה (באנחה שאבא לא מגיע ומתחיל לסלק אותי משם בטענת שחלס לי לרבוץ כול היום במיטה)

דבר שני ,חופש  ,כמה שאני אוהבת חופש אפילו אם זה חופש אם פרוזיט קטןו בצד

אבל עדיין חופש אני יכולה לראות טלוויזיה !!!! כול היום

ולרבוץ מול המחשב  וללכת לישון בשתי עשרה (חשבתי בהתחלה ללכת לישון רק באחת הלילה אבל אבא החל האיים עלי שהוא יעשה לי השכמה בשבע !!! ,מה שבטוח לא יקרה בעובדה שאבא שלי הוא ממש לא טיפוס של בוקר ,הוא טוען שבישבילי סיוט של בוקר אינסופי)

ודבר שלישי ,הוא מוזות כאשר אלפי שיוערי בית ,שאני מחוייבת לכתוב אותם בכתב יד שאפשר היה למסגר אותו ולשים אותו במוזיאון מרוב יופי, לא יושבים על הראש יחד אם מיבחנים שאמורים לקבוע לי את הציון מגן ,המוזות באות מאוד בקלות

נכון שהיו לי גם עבודות שכן ישבו לי על הראש

אבל הן החלו לשבת לי שם רק בימים האחרונים כאשר נזכרתי שעוד מעט היה בית הספר

בנתיים יש לי רק יומיים לגמור את העבודה בפיזיקה ,והכוונה היא לגמור אותה שהתשובות בה נכונות

אכשיו חצי מהן זה מין דבר לא ברור ,אבל דומה לפיזיקה

וכמובן שבאותו יום יש לי גם מבחן על זה  תנע ואנרגייה (בו נגיד שתנע ,פיזיקה ואנרגיה במשפט אחד כבר מעוררות בי חשיבה שאין לי סיכוי לעבור את המבחן הזה)

ויש לי רק עד יום חמישי זמן לגמור עבודה באנגלית

אני אולי קצת דואגת אבל אני בטוחה שהעשה את זה

יש בי המון אמונה ותקווה עצמית (אם לא הייתה עצלית כזאת הכול כבר היה מסויים היום ,ואם לא הייתי שחכנית אז היום הייתי רגוע יותר מכלב במלונה(טוב אולי חוץ מעיניין המבחן בפיזיקה)

דבר נוסף שגיליתי שבעוד שבועיים יגמרו כול המבחנים ואז היו לי כמה שבועות נחמדים לפני חלוקת התעודות

ובקשר לאיבחון שזה מין מבחן שאמור לבדוק אם אפשרי לקרוא את הכתב שלי ואם אני צריכה תוספת זמן כדי לכתוב קריא

זה היה בתשעי לחודש וצריך להביא ספר אנגלית (אנגלית?! ,מעיניין למה לא בעיברית)

אבל התוצאות של זה ישפיע רק על השנה הבאה כי מאוחר מדי להודיע למשרד החינוך שיש לי בעיות כתיבה (מוזר אך רק אכשיו הוא חשבו שצריך לבדוק את עיניין הכתב שלי כאשר כבר מכיתה א' יש כתב...כול כך......מריושי)

ככה שהשנה אני צריכה להסתדר בלי זה ,אבל אל תדאגו לי

אבא שלי כבר דואג לזה

אני לא יכול אפילו לכתוב את המ' כמו ב' או את הא' כמו וו

ואת הס' כמו הפ' מבלי שאבא יכריח אותי לעתיק את הכול מחדש (את כול שיעורי הבית אפילו אם שלוש הדפים האחרים אפשר לשלוח ללובי בפריז כדי שיציגו אותם ליד המונה ליזה)

טוב הפוסט יצא ךי דיי פוסט מתלונן

פוסט מתלונן רגיל אם בעיות שכול נערה בגילי סובלת מהם

מצד שני

כמה אנשים אתם מכירים שצריכים ללכת לאיבחון

כמה אנשים אתה מכירים אם כתב כמו שלי (מוחחעחעעח)

כמה אנשים אתה מכירים שמסוגלים לעשות שלוש עבודות תוך יום וחצי (אם הם לא היוה עצלניים כמוני^^'')

כמה אנשים אתה מכירים שיכולים ללמוד שלושים ושבע מילים באנגלית + כול סיכומי בהיסטוריה בעל פה בזמן ההפסקות

אבל הניגוד זאת לא זוכרים מהאמרתם לפניי שנייה >*.*<

חה! לא הרבה נכון רק אותי XD

אני עלולה להשמע מוזרה אני עלולה להשמע מיוחדת

אבל מצד השלישי כול אחד מאיתנו הוא יצור בפני עצמו אם מוזריות משונות

הכיתה שלי זאת דוגמא דיי נחמדה לזה

איפה עוד אפשר לראות ערסים ופריקים חייה בהרמונייה של הטבע

מחבקים זה את זה ומנקים אחד לשני את הלחי לשלום

(טוב ,מצד אחר גם איפה עוד ילדים יוצאים הארון (פיזית) ,עורכים מלחמות כדורי נייר (שעפים במהירויות שלא יאומן) ,עושים אחד לשני שק קמח ורצים במסדרון בצווחות)

טוב אני הסיים להיום בחצי שיר שעוד לא הושלם

אבל אין לי כוח להשלים את החצי השני כבר חצי שנה

"גם אם אתה נמצא במצב כואב

אתה לא שונא אך לא אוהב

גם אם אני הלך למקום

מימנו לעולם לא החזור

גם אם אתה נמצא במצב

שאין בו אור...

גם אם הפתח לא כאן (..לא כאן)

גם אם היציאה לא קרובה (..קרובה)

גם בבדידות השותקת (..שותקת)

יש אהבה (..אהבה)

.....

אתה שומר הכול בבטן (..בטן)

אתה אף פעם לא אומר מה לא בסדר (..סדר)

גם קשיים כמה תלאות עברת...

תגיד לי אתה בכלל אהבת..(אהבת..אהבת..)

......."

זהוא חצי השיר

אני מניחה שרובכם כבר מוחנים ומזומנים אם העכבר על התגובה כדי להעיר לי

שזה שיר דיכאוני שמשקף את נפש עצובה ובודדה

אבל האמת זה לא ממש זה

מעיניין מי מכם יצליח להבין מה בדיוק עומד מאחורי השייר הזה

המנחש נכון, זוכה לקבל מימני לאימוץ חתלתול וירטואלי

טוב אכשיו אני באמת מסיימת.....

טוב אולי לא ממש ,כול כך הרבה לא כתבתי שבא לי לכתוב עוד,

השאלה מה?

______________________________________________________________________________________