יש דברים שצריך להרגיש בשביל לראות אותם

"לחיות או למוות?" היא מלמלה.

"לחיות או למוות?!" דרשה תשובה בתקיפות.

המחנק שבר את גאוותי, דמעות עלו להופעת בכורה.

אור קרע את החשכה בגסות, ובבושת פנים עור חשוף נגלה.

חמדתי עורה המשכר ומבטה המכניע.

אוויר קר עמד בחדר.

בסופה של ידה הענוגה, להב.

"השאלה פשוטה למדיי." אמרה בהתנשאות חסרת ביטחון.

הלהב קרב לליבה.

התמלאתי חרדה. עולמי כבל אותי אל בין חסדיו.

"כל השעות, הסודות, השתיקות, החיוכים. תוותרי?" רכנתי מולה

"הפחד, שהפך חיים. המוות שהפך הדרך היחידה לברוח."

הלהב נחת בכבדות.

עולמי הקטן, אילו היית יודעת.כמה אני אשמח לברוח. איתך.

-

אנה: "ארון הוא לא מקום לחיות בו."