כבר 9 חודשים שאני בארה"ב.מסיימת שנה ראשונה. עוד שבוע מהיום.
במשך השנה הזאת הכרתי המון אנשים מכל מיני סוגים.
אנשים מדהימים, נצלנים, בעלי פיצול אישיות, חכמים, טיפשים, משעממים...
הכל מהכל..
הרוב היו מוזרים.
אני יכולה להגיד שיש הבדל גדול בין אמריקאים וישראלים...
אמריקאים - לא מוסריים. מאוד קרים. אגואיסטים.
ישראלים - אנשים הכי חמים שיצא לי להכיר. [אבל עדיין חלק מהאנשים אגואיסטים]
אז נכון.. שיש פה אפשרות יותר גדולה להתפתח..
ואפשר גם להתפרסם פה בקלות.. אבל אני לא מדברת על תהילה.. אני מדברת על נוחות וסביבה.
הסביבה פה מדהימה..[לא אנשים.]
אבל בית תמיד ישאר בית..
לא משנה כמה ארוויח בעתיד.. או מה אהייה...
לא ממש רוצה לפרט מה עברתי פה מבחינת "בנים"
אבל אין ספק שהתחלתי להתגעגע לבחורים הישראלים ...
לתרבות הישראלית. לסביבה. לאנשים. למזג האוויר. לפאקצות. לערסים.
כן כן.. גם לפאקצות ולערסים...
אני מתגעגעת להומור הישראלי.
אני מתגעגעת להכל.
בהתחלה היה לי קשה לקבל את הסביבה. את האנשים ואת התרבות.
הכל היה כ''כ שונה ממה שהכרתי.
הרוב - נוצרים.
חורף - קפוא !!!
כבישים - מסוכנים
לימודים - ארוכים ! אני רוצה ללמוד משפטים אבל בשביל זה אני צריכה תואר ראשון במשהו !
תרבות - שונה ומשונה.
התחלתי להתרגל לתרבות האמריקאית...
אני התחלתי להבין אותה פחות או יותר...
אני מקבלת את התרבות הזאת..
אבל אני לעולם לא אהייה חלק ממנה.
נ.ב
מתנצלת אם כתבתי את זה בצורה מבולגנת.. לא כתבתי המון זמן.. ובטח שלא בעברית
שבת שלום !