סתם עוד אחת, רגילה כזאת, בלי משהו מיוחד.
אכן, גם את יודעת, כל אחד הוא עולם, ועולמך דיי דומה לשל כולם.
כי את
סתם עוד אחת.
כמו הזאת מהרחוב ליד, כמו הזו שעובדת אתו במשרד, כמו הזאת מהבר וכמו
הזו מהים, כולכן סתם.
נכון, זה מאוד כוללני להגיד כך שכולכן אותו הדבר, הרי לך שיער חלק ולה
תלתלים, את מעשנת וההיא לא שותה, את מעדיפה לקרוא והיא בטלוויזיה צופה אדוקה.
אז נכון, לכל אחת מכן היה אופי אחר, קווים שעשו אותה היא.
אבל בסופו של
דבר בשבילו זה לא משנה יותר מדי.
גם את יודעת, שאת סתם עוד אחת.
עוד אחת שישנה בצד
ההוא של המיטה, עוד אחת שהוא אמר לה מילים מתוקות וגרם לה להרגיש הכי אהובה.
עוד
אחת ששלח לה 'בוקר טוב' ו'לילה נפלא' באדיקות.
עוד אחת שחלקה אתו את הפחדים
והחלומות.
את סתם עוד אחת שהוא החזיק לה את היד כשהרגיש לבד.
סתם עוד אחת שחיבק,
סתם עוד אחת שאמר לה, שהיא הכי.
הכי יפה והכי מיוחדת, הכי חכמה, הכי מצחיקה וממש
לא עוד אחת.
כי הרי עם סתם כל אחת זה לא קורה.
וכמו סתם כל אחת את האמנת, אחרי ששקלת את הכל וחשבת, על מה עלול להיות
ועל כמה כבר כאבת, אמרת לעצמך שהפעם זה זה.
שהוא האחד, שהוא מדהים ומקסים וחכם
ומצחיק ודואג ואוהב ואיך אפשר להיות ככה עם סתם כל אחת?.
אוי כמה טעית את בכלל לא יודעת.
כי ברגע שאת מבינה שהוא האחד, הוא
מבין שכמוך יש עוד אלף ועובר לסתם עוד אחת אחרת.