אושר בא לעצב, הזמין אותה לצאת.
עשתה פרצוף עצוב אמרה שאין לה מה לתת, הוא עשה פרצוף שמח, אמר לה: תהיי עצמך, ענתה לו: אני לא יודעת איך.
הוא אמר לה: ככה אני אוהב אותך, תראי איך אני אצחיק אותך, יותר לא תבכי ולא תהיי עצובה כזאת, ואוכיח לך שעצבות היא סתם מילה מהאגדות.
אז הלכו עצב ואושר, ישבו בבית קפה.
הוא התאמץ בפרצופים מצחיקים, וזה לא עלה יפה. אז נכנס לדכיאון והעצב הפכה לעצובה.
כנראה שיש גם עצבות באהבה.
היא אמרה לו: ככה אני אוהבת אותך, אל תשתנה תהיה עצמך. תראה בחיים הכל עובר ולפעמים האושר גם חוזר.
אמרה לו: לא חשוב, בוא נחיה ביחד.
אמר לה: הכיצד? הרי תמיד נהיה עצובים.
אמרה לו: אל תדאג, מדי פעם נתחלף בתפקידים.

הוא אמר לה: ככה אני אוהב אותך.
תראי איך אני אצחיק אותך.
יותר לא תבכי ולא תהיי עצובה כזאת,
ואוכיח לך,
שעצבות היא סתם מילה מהאגדות.

[כפיר אפשטיין].

שלום, אני הרבה זמן כאן
רוצה, אגע בך
אם אתה פשוט חלום
אז- אני פשוט אתעורר.

מתוק, רץ העצב
לאורך הלחי שלי
אני נשארת ושיהיה
שיהיה אפילו עצב.

החלום הזה היה הקצר מכולם
אני אתגעגע מאוד.
מכירה, אותך עוד יותר.
מחר בדיוק ב- 3 בלילה
תספר לי, מה שלומך.
שמח אתה למאי?   (חודש מאי)
עם מי אתה במציאות נמס?
לא, אל תגיד, אני יודעת.

טיפות האהבה רועדות,
יתלשו מטה
יעופו מהפנים.
נשמע בכי הלילה.

ליפול, ועל האדמה.
לשבור את הקור
אם אתה פשוט חלום,
אז זה נעים לישון.

החלום הזה היה הקצר מכולם
אני אתגעגע מאוד.
מכירה, אותך עוד יותר.
מחר בדיוק ב- 3 בלילה
תספר לי, מה שלומך.
שמח אתה למאי?
עם מי אתה במציאות נמס?
לא, אל תגיד, אני יודעת.

החלום הזה היה הקצר מכולם
אני אתגעגע מאוד
מחר, איפשהו ב- 5
איפשהו ב- 5

אתגעגע.

אני אומרת לכולם שאני בסדר. אבל אני לא בסדר.
משהו בי כנראה אף פעם לא ישלים עם העובדה הזאת. חלק בי מת. זה ברור מאליו.
וזה חסר, הכל כ"כ חסר, יותר מדי חסר.
כל דבר כבר הפך להיות חסר משמעות.
וזו לא אותה אחת. לא אותה אני.