לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Get a Life


לא רק סיפור על סרטן לאחר שקיבלתי את החיים בחזרה get a life כמשמעו כן הוא ל"שתות" את החיים במלואם ועכשיו!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2009

משחקי אגו


דוקטורים, פרופסרים על מה ולמה כל הקנאה הזו בינכם?

את הקטע הבא ארשום ללא ציון שמות, הכוונה אינה להכפיש את שמו של אף אחד אלא לתאר מצב די מתמשך שאנו החולים נקלעים אליו חדשות לבקרים. אני בטוחה שכל אחד יוכל להוסיף את השמות הספצפים שלו.....להלן הסיפור על ד"ר X , פרופ' Y וחולה Z.

 

המעבר למחלקה אונקולגית חדשה, היתה חוויה לא פשוטה עבורי.... אני לאחר ניתוח גדול של כריתה ושיחזור שדיים, ניתוח לא פשוט בלשון המעטה, שבועיים ימים אחרי, עדיין סובלת מכאבים ואי נוחות גדולה. הוזמנתי למכון האונקולוגי החדש לשעה 11 בבוקר.

המזכירה הנחמדה בקבלה: "שלום את הגב' Z ," (מיד הרגשתי התרוממות רוח, יופי חיכו לי! )

חולה Z : "כן זו אני הנה תעודת הזהות" (כאילו שאפשר לזהות אותי על פי תעודת הזהות אני מממזמן לא נריאת דומה לנערה הצעירה עם השיער השופע שבתמונה...)

המזכריה הנחמדה בקבלה: " שבי כאן אני מתנצלת מראש זה ייקח זמן, היום זה יום של חדשים"

חולה  Z : "כמה זמן, יש הערכה?"

המזכריה הנחמדה בקבלה: "כשעה"

לאחר שעה וחצי.... פניתי לבחורה שנראתה מישהי מאנשי הצוות של המחלקה שתברר איפה אני עומדת. הבחורה, כנראה מתלמדת, חזרה אליי ואמרה: "אני מתנצלת ד"ר X , (אליה הוזמנתי) לא תוכל לקבל אותך היום היא עמוסה אז ד"ר אחר יקבל אותך ייקח את הפרטים והיא תיכנס במהלך הבדיקה"

חולה Z : " אבל אני רוצה את ד"ר X הגעתי לכאן כדי לפגוש אותה ולהתייעץ איתה" העזתי להעיר...

" אני אבדוק עימה" חוזרת , לא מיד כמובן, " אני מצטערת זה המצב יש לך שתי אפשרויות או שתבואי בשבוע הבא או שתמתיני לרופא השני הוא יקבל אותך ודר' X תיכנס למהלך הפגישה לענות לך על השאלות"

חשבתי, הגעתי עד הלום, שעה 14:00 אחכה, בינתיים אבקש משהו לכאבים מהאחיות....

To make a long story short ..... בשעה 14:15 נכנסתי לרופא שראייין אותי במשך 3/4 שעה ואז התפשטתי לבדיקה הגופנית מרימים טלפון לד"ר X  . התשובה: "את תאלצי להתלבש עכשיו", (משימה לא פשוטה בפני עצמה לאחר הניתוח שעברתי) "כיוון שד"ר X  עלתה למחלקה היא מוסרת שתחכי לה במסדרון היא כבר תקרא לך".  מתי? כמה זמן? אין לדעת. יאוש, כאבים, השפלה, חוסר כבוד.... אני מגרשת את הרגשות האלה מעליי עליי , צריך להמשיך הלאה... המזכירה הנחמדה בקבלה מאירה:"כדאי לך לחכות לה!"

 

זה היה רק פרומו ועכשיו לקטע המרכזי.... השעה 15:20 הד"רים קוראים לי להיכנס לחדר, אני נכנסת שואלת באם צריך להתפשט האם הם רוצים לבדוק אותי, "לא לא שבי נדבר". אוקייייי.

ד"ר X : " קודם כל למה באת לכאן? הרי טיפלו בך יפה במחלקה האונקולוגית הקודמת אז למה באת אלינו?"

הלם! זו באמת שאלה מאד ראשונית שצריך לשאול חולה שמחכה כבר 4 שעות, איזו עקשנות וחוסר התחשבות מצידי!

חולה Z , מתאוששת: " מה זאת אומרת למה באתי? בשבילך, להיות מטופלת שלך. מהמקום שבאתי כולם המליצו ואמרו לי תלכי רק לד"ר X."

ד"ר X : " לא באמת מה הסיבה?"

חולה Z : " זו הסיבה ואגב לפני שאני שוכחת יש לך ד"ש מ כך וכך" (שבאמת מסרה לה ד"ש והיתה בין ממליצי היושר שלה)

ד"ר X : " תודה, טוב בסדר את צריכה להמשיך טיפול בתוך שבוע מהיום , תיכף נלך לאחיות לקבוע תור, ויש לי עוד שאלה למה כרתת 2 שדיים?"

חולה Z : קיבלתי המלצה מפרופ' Y " אני מסבירה מתנצלת "אני מניחה שיש לה את הניסיון שלה, בטח יש לה יותר ממני"

כאילו שלא הרגזתי עד כה, עכשיו בכלל גורלי נחרץ להעלות את שמה של פרופ' Y ... אני ממש חצופה!

השיחה המשיכה אומנם להתנהל, הצלחתי מתוך עייפות רבה להמשיך ולעלות את הסוגיות השונות שרציתי ייעוץ ממנה עליהם קיבלתי תשובות באמת מאד מאד הגיוניות ומקצועיות. ' אין ספק שהיא מקצועית חשבתי ' שמחתי שחיכיתי כל כך הרבה זמן .

אבל המשפטים היו מתובלים בנזיפה והערות עוקצניות כמו: " אם אני הייתי מקבלת את ההחלטות מההתחלה" ..." אני לא אוהבת להיכנס באמצע" ....ואפילו ישירות: " על מה פרופ' Y  מדברת ? מה קרה לה?  מאיפה היא מביאה את הנתונים האלה,  היא נעשתה אגרסיבית וכו' וכו' ...." הרגשתי כמו תלמידה ננזפת.

באמת, מי אני חולה Z ? , אז מה אם עברתי ניתוח ואני בכאבים וממתינה כבר 4 שעות. מה שחשוב זה לערער על התאוריה של פרופ' Y , למה בידיוק ציפיתי?, תמימה שכמותי.

 

האחות קוראת לי שואלת למתי אני רוצה תור, "אפשר למחר" היא אומרת, "לא תודה, אני פשוט לא מסוגלת להגיע לכאן מחר", היא מבינה וקובעת ליום אחר... אין מה לעשות בסופו של יום מי שעושה את העבודה הן האחיות.

 

נכתב על ידי simplynaturally , 19/11/2009 14:23  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  simplynaturally

Google: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

481
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsimplynaturally אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על simplynaturally ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)