פרק :1 איתי לא מתרגש מרגשות יותר מידי

דהרתי לכיתה במהירות כדי לא לאחר עם התיק הכבד שלי על הגב שבתוכו כמובן מתמטיקה ספרות עברית אנגלית ועוד הנושאים שאין לי כוח לספור,אבל שהגעתי לכיתה כמובן המורה נכנסה לכיתה ושנכנסתי לאט לאט היא עצרה אותי והתחילה לנזוף בי שאני מאחרת בפעם החמישית, ואז כולם התחילו לצחקק, אבל למזלי שתי חברותי שירי ושירה התאומות  הוציאו אותי מהבלגאן ואמרו שאני הגעתי קודם לפניהן ושהייתי איתן בחוץ אבל אחרי זה כבר לא נתפס לי בראש, כי הייתי שקועה במחשבות על איתי הילד הכי מקובל בשכבה שלי. מוזר כי לפני שבוע בכלל לא סבלתי אותו אבל.... קרה פתאום דבר זאת אומרת הדבר ששינה הכל וערבב לי את הרגשות כמו שעברה שמה סופת טורנדו , יום אחד ישבתי בבית ולא הלכתי לבית הספר כי לא היה לי חשק ללכת ואמרתי לאימא שלי שהבטן שלי כואבת ואימא שלי נשברת בקלות כי היא מרגישה רגשות אשמה מזה שהיא ואבא נפרדו אז היא חושבת שהיא צריכה לפצות אותנו עם הזמן,בכל מקרה פתאום צלצל הפלאפון שלי ואלה היו שירי ושירה אבל מה שמוזר שהן לא באו אלי לתת לי את החומר שהפסדתי ואת השיעורים חשבתי אולי הן רוצות לעבוד עלי או משהו ואז עניתי לשיחה ואמרתי "היי" ואז שאלו אותי ההפתעה היגיעה ניסיתי לחשוב מזה יכול להיות ושמעתי את שתיהן מתלחשות אני לא שמעתי מה אבל זה היה קשור אלי ואז שצלצל הפעמון ניגשתי לפתוח את הדלת ופתחתי אותה בביטחון  ופתאום ניצב מולי איתי ושירי אמרה הוא הגיעה? לפני שהצלחתי להשחיל מילה היא התחילה לצחוק וטרקה את הפלאפון בפרצוף,

ואז אמרתי לאיתי "סל..יחה ואמרתי אה..מה..היי..כ.ן אה.."  והתחלתי לגמגם והוא אמר בביטחון ובקול רגוע ושקט "הנה שיעורי הבית שלך" רציתי להתעניין אך הבחנתי בפתאומיות בפרפרים שיש לי בבטן והתחלתי להתרגש ולא ידעתי מה לומר ואת המשפט הראשון שקפץ לי לראש אמרתי "איפה הנימוסים שלי בוא כנס" (איזה טיפשה יצאתי)

אחרי חמש דקות הבאתי לו כיבוד ואז אמר "תודה אני חולה על חומיות ( בראוניז ) עם קולה זה שילוב מנצח" ,"אבל את שלי אתה עוד לא טעמתה " אמרתי הגשתי לו הצלחת ואחרי שנגס הבין שיש שם שוקולד לבן ואמר שזה טוב מאוד, אבל מאיפה צץ לי פתאום כל הביטחון הזה ? לא הבנתי כי לפני עשר דקות עמדתי בפתח הדלת מגמגמת מילים ואותיות שאפילו אני לא מבינה . אחרי שסיימנו את העוגה ואת הקולה איתי סיפר לי מה היה בבית הספר, מה היו השיעורים, והסביר לי את החומר שפספסתי אפילו שאל למה לא באתי וכמובן אמרתי לו שזה בגלל שהיתי עם כאב בטן שיקרתי לו אבל הפעם הקשבתי ,

לאחר כמה דקות הפלאפון של איתי התחיל לצלצל ואיתי כמובן ענה ושמעתי שזאת נטע שצועקת עליו ואומרת לו שהוא היה צריך להיפגש איתה כבר לפני רבע שעה ואמרה שהיא מחכה לו אז שיבוא מהר, והוא היה בהלם שניתק את הטלפון ואמר "..אני צריך.. ללכת  נטע, מחכה לי כבבר רבע שעה"  אמרתי לו שהוא לא חייב לי הסברים שילך שאל אותי אם נפגעתי אבל אמרתי שלא כי בכל זאת חברתו התאכזבתי ואמרי לו שנהנית ושיבוא שוב ושוב פלטתי מילה לא במקום אבל עכשיו ברור שאני טיפשה אמרתי לעצמי בלב, ולוויתי אותו החוצה ונפרדנו בנפנוף. שהלך התיישבתי על הספה מחויכת עם ניצוץ בעיניים והבנתי שאני ....אתם יודעים אבל מיד ביטלתי את האפשרות כי יש לו חברה .לאחר חצי שעה נכנסו בסערה שירה ושירי שרוצות את כל הפרטים אמרתי שלא קרה כלום והן יודעות שאני לא יודעת לשקר .

פתאום התחלתי לשפוך מה קרה סיפרתי להן כל פרט ופרט מה עשינו מה אכלנו על מה דיבנו איזה מתוק אמרתי והיה לי ניצוץ בעיניים והוא נמחק שחשבתי על נטע והחטטניות כמובן שאלו למה מחקתי את החיוך והפסקתי את הפנטזיה שלי ואמרתי בקול שקט שנטע התקשרה אליו וצרחה עליו שלא היגיע לפגישה ושהוא מאחר והיא הרסה הכל

שתדעו לכן אמרתי בזעם שאני מאוד מעוצבנת ומאוכזבת מכן שלא החזרתם לי את השיעורים מה זה היה צריך להיות שירי אמרה שהן רצו להביא לי אבל שהמורה שאלה מי יביא לך הינו בשירותים וסיפרו לנו שאיתי הסכים ושאין לו בעיה עם זה ושנכנסנו לכיתה שמענו את נטע צועקת שאנחנו נביא לה והמורה הרגיעה אותה ואמרה שאיתי יביא לך ואז צלצל הצלצול

שירה אמרה אל תגידי לי שאת ללא שמחה או מאושרת והקפידה עלי לא לשקר ואמרתי לה שאולי והיא הסתכלה עליה ואמרתי שכן וזה העלה חיוך על פניה לאחר כמה זמן רצינו להזמין פיצה ואני התקשרתי ומשהו ענה זה היה איתי ופתאום הבנתי שזה איתי הוא לקח ממני את ההזמנה ואמר שיביא אותה אלינו בעוד רבע שעה , ושירה צרחה ונבהלתי ואמרתי לה למה היא צריכה לצעוק לי לאוזן והיא אמרה שראתה מודעה על הפיצה שבאה איתי עובד מודעה שדרושה להם עובדת והיא אמרה שאולי אני אוכל לעבוד שם אמרתי לה שאחשוב על זה , שצלצל הפעמון פתחתי את הדלת מי זה ולא אחר איתי שהחזיק את מגש הפיצה ואמר פיצה הגיעה נתן לי את פיצה ואני נתתי לו את הכסף וטיפ יפה ואז שירה צעקה האם צריכים עובדת שם ואיתי אמר האמתי שכן ושירי אמרה שלירון רוצה לעבוד שם ואיתי אמר שזה יהיה כיף ואחרי חמש דקות של פטפוטים איתי הלך ואני סגרתי את הדלת והתחלנו לאכול אחרי שסימנו צרחו שתיהן שיש לן רעיון איך לקרב ביני לבין איתי