אני עייף ברמות קשות לאחרונה, אני לא ישן, קם כל יום ב6 ומצפה להיות ערני.
לפעמים נאי מצליח לחטוף תנומה בשיעור או שניים.
מה שעוד הורג אותי זה השיעמום, כמה בנאדם נורמאלי יכול להיות משועמם?!
הבנתי עוד משהו בחיים,
אני לא יכול לנהל יחה עם אמא שלי בלי שזה ימשך לצעקות בילתי פוסקות ממני וממנה.
ואחרי זה היא שואלת למה אני עצבני אליה תמיד..
כי היא מדברת איתי בטון כזה! זה יכול לשגע פיל!
אבא שלי טס לגרמניה, קצת עצוב כי קשה לי בלי אבא שלי אבל יהיה טוב..
הגעתי לרמת שנאה חדשה כלפיי חברים שלי.. הם פשוט לא חברים.
הם חרא...
~שיחה מאמא~
~נגמרה השיחה~
בקיצור, חברים שלי זה לא חברים זה חרא..
אני לא יכול לסבול את האנשים הצבועים החראות הבני זונות האלו, אני מאחל לכל אחד מה"חברים האלו" למות מוות ביסדוריים קשים ושמשפחה תסבול כל החיים...
כן נאי איש רע וזה מה שאני מאחל שאני עצבני,
בקיצור מוות קודר לכולם,