אני, אנימה והחיים...

well

עכשיו קראתי את הפוסט האחרון שלי וכמה נשמעתי אופטימית בו........ החיים זבל.

הולך להיות לי חרא תפקיד בצבא, ניסיתי להקדים את השירות אבל לא הסכימו לי (אלוהיםםםםםםם כמה שניסיתי)

אבא שלי איים להתאבד ועכשיו אני צריכה להיזהר בכל מילה הכי פאקינג קטנה שאני אומרת ליידו כדי שחלילה אני לא אעליב אותו או משהו והוא יחליט לקפוץ מהחלון. אידיוט!! ועוד הוא אומר את זה לבת שלו! שבגללי הוא יתאבד!!! כי אין לו למה לחיות חוץ ממני והוא חיי בשבילי. ואני כל כך מרחמת עליו- כי הוא חולה, אבל פאק!! אני הבת שלךךך!! באיזה מוח חולני ומעוות אתה אומר לי שאתה שוקל להתאבד?!?!?!? מהההה?!?!? מה נראה לך?!?!!?!!??!?!?!?!??!?!?!?!?!?!?!?!!??!?!!?!

הבת זוג שלי מתנהגת כמו קיר- לא מעניין אותה להיות איתי, או הכמות זמן שאנחנו ביחד. היא מפחד מההורים שלה כי הם לא אוהבים אותי ואני פרקטיקלי צריכה -להתחנן- כדי שהיא תהיה איתי....

אה, והיומולדת 18 שלי, שכל כך חיכיתי לו, היה היום הכי נורא והכי מלא בכי ודמעות וצער ויגון וכאב בחיים שלי.

פאק.

אני שונאת הכל.

אני שקלתי התאבדות.

לא יודעת מה לעשות כבר. פשוט נשבר מהכל.

נראה לאן החיים יתגלגלו-

צפו להמשך........