אני, אנימה והחיים...

אז בפעם האחרונה שעזבתי אתכם הייתי בקרשים. עברה עליי התקופה אם לא בין אז הכי נוראית בחיי.

זה לקח המון אנרגיה והמון זמן, וגם עכשיו אני לא לגמרי בטוחה שזה עבר אבל לפחות כבר לא רודפים אותי פלאשבקים או מספרים מסויימים... שזה טוב. זה טוב.

...

אני נמצאת כרגע בסיטואציה שאני לא יודעת

לא יודעת מה עושים. מעי חוסר ודאות מוזר כזה. אפילו לא יודעת מה לכתוב.

גם לא הרבה השתנה, חוץ מזה שעכשיו אני כבר משוחררת ואזרחית. שזה גם מכניס לעוד דילמות.

אבל יש לי את הבלוג הזה כל כ הרבה שנים שהחלטתי שאני נכנסת ומעדכנת מה קורה, סתם, לעצמי, כשאני אכנס לכאן עוד כמה חודשים ואזכר בערב שכתבתי את זה ואבין מה השתנה מאז. אני מקווה שדברים ישתנו לטובה. אני מקווה שאני אמצא את הסיבה למה דברים קורים. שאני אמצא מטרה חדשה, כיוון חדש, שהעבר לא יחזור על עצמו ושהחיים יתחילו לתפוס מסלול חיובי.

אני עומדת להיכנס לתקופה שכנראה תהיה קשה מנטלית. אבל אני אגיד לעצמי שהכל בשביל המטרה ושאני מסוגלת לעשות את זה.

כן.

כן אני מסוגלת.

כן....

כן

.....................

שיהיה לנו בהצלחה.