אני, אנימה והחיים...

ישראבלוג שלום,

אני כותבת לך כאן בפעם האחרונה, בעיניים דומעות ועצב גדול בלב.

תחושה של הספדות משהו...

אני רוצה להגיד לך תודה- תודה על שהיית מקום לפרוק, לכתוב, לשתף, לברוח אליו ולהתחבר.

אני לא יודעת מה אעשה בלעדייך, איפה אכתוב ואשפוך את רגשותיי על הורים מעצבני, על המצב, האנשות, אהבות כוזבות וסתם שטויות.

אתה עוזב בתקופה קשה מאיי פעם. זה לא הצליח. עכשיו סופי באמת. 

אני מניחה שרק בעוד כמה חודשים אראה לאן הכל מוביל ואצא לדרך חדשה. טובה בתקווה. שתשאיר מאחור את כל הקושי והרע שיש עד עכשיו.

אז שוב תודה לך ישראבלוג, היית חבר נאמן ואני לעולם לא אשכח אותך

אוהבת המון