על בעיות של אחרים כשאתה בעצמך בריא, והינה עומד לפניך יצור צעיר ממך שאתה רוצה לעודד אבל לא יודע איך. בחיי שהיא מקסימה (:
אני מתכתבת בצ'אט עם הרכזת שירות לאומי שלי (ומי עוד עשה אי פעם כזה דבר??)
זה מוזר.. אבל בשבילי מוזר להתכתב עם כל אחד בצ'אט, אני לא עונה לשיחות טלפונים וכבר כמה שנים לא השתמשתי באייסקיו
אפשר להגיד שאני מנותקת יפה מאוד מהאנשים שסביבי.
היום לא עזרתי למישהו, וזה הטריד אותי לאחר מכן
בא אלי גבר מבוגר ששייך לרופא אחר ממרפאה אחרת שעבדה בשעות הבוקר אז אמרתי לו שאנחנו לא יכולים לעזור לו ולהפנות אותו לרופא (רק בשביל לרשום מרשם)
אז החוצפן הזה נגש בעצמו לרופא והפריע לו לקבל מטופלים בשביל המרשם הזה.
אני לא יכולה לעזור לכולם, מתי אנשים יבינו שלא מתקשרים אחרי הצהריים בשביל לקבוע תור לרופא ילדים לאותו היום? הכל כבר מלא, ואין מקום להעמיס עוד על הרופאה המסכנה.
מתי יפסיקו לשאול אותי שאלות שאני לא אמורה לדעת את התשובות עליהם? אני לא מרכזייה, ולא מודיעין.
רק היום שמעתי ממישהי שאני לא נראית כמו אחת שעושה ש"ל, ישר נבהלתי חשבתי שהיא מתכוונת שאני נראית מבוגרת מגילי (ומי רוצה להראות ככה?!) והיא כולה רצתה להגיד לי שאני שאני לא נראית דתייה, אז אמרתי לה שזה לא חייב ושמי שרוצה יכול לעשות שירות לאומי ללא קשר ללאום או דת.
אני לא מאמינה שכבר חצי שנה אוטוטו עוברת! הזמן עבר לי כ"כ מהר, אבל זה בגלל שאני כל הזמן עובדת ולא נחה אם הייתי נחה הזמן היה עובר יותר לאט.
אני חושבת בקשר לעתיד, ואת האמת אני עדיין לא סגורה לגבי הבחירות שלי
לא יודעת אם רוצה להמשיך לגור פה בארץ, לא יודעת אם אלמד פה, לא יודעת אם אמצא עבודה אחרי השירות (אני מקווה שזה יתרום לי)
לא יודעת מה יהיה בכלל!
Would you tell me please, which way I ought to go from here?