רנה מישל היא שוערת בבניין מגורים של סנובים מהמעמד הגבוה בפאריז. היא לא שואפת להילחם בגורל שהועיד לה מעמדה אבל היא אדם נדיר שלא נותן לחוכמה וליופי שיש לעולם להציע לחמוק ממנה. היא קוראת בתאווה ספרי פילוסופיה ופסיכולוגיה ואת טולסטוי ומה לא. נוח לה במקומה בתור שוערת עם הטלוויזיה דלוקה על אופרות סבון לשם הסוואה.

פאלומה היא נערה שגרה בבניין עם הוריה הפסבדו אינטלקטואלים ואחותה היומרנית. יש לה יכולת נדירה לזהות את הזיופים במעמדה ואת הפרשנות המעוותת שהם נותנים לעולם. היא מזהה את חוסר הצדק בעולם מעמדי. היא הוגה תכנית גרנדיוזית- להתאבד ולשרוף להוריה את דירת הפאר שלהם כדי לעמת אותם עם האמת. היא נותנת הזדמנות שנייה לעולם ומחפשת סיבות לחיות. היא מגלה במקומות לא צפויים איים של יופי.

ואז מגיע מר קאקורו אוזו. דיפלומט יפני עשיר שאף הוא אדם אוהב תרבות ומעריץ יופי. קאקורו קולט את מה שרנה מסתירה מהשנייה הראשונה והוא מתקרב אליה....

נראה לי שהעולם הווירטואלי של הבלוגים והנגישות של העולם למגוון רחב של אנשים מאפשרת גם במציאות שלנו לפגוש עוד אנשים כאלה עם אהבותיהם בלי הצורך להסוות ולשים מסיכות הקשורות לגיל ולמעמד. עולם האינטרנט יכול להציע כל כך הרבה נגישות לנכסים תרבותיים וגם מהיופי של העולם. ומצד שני יש לעולם הלא וירטואלי המון מה להציע: צריך להתבונן, להקשיב ולהסתכל ואז אפשר להגיע גם ללא מחשב למקומות מופלאים בכל חושינו.

מאת ג'וליאנה