רוסיה הקומוניסטית של סטאלין תמיד הייתה בגדר תעלומה בשבילי, ולא לשווא. הסבים והסבתות שלי סיפרו לי סיפורי זוועה על אותם זמנים, כיצד קרובי משפחתם נעצרו על לא עוול בכפם, על אווירת הפחד והאימה ועל הפטריוטיות שנכפתה על כולם.

למרות כל סיפורי הזוועה, מעולם לא באמת הבנתי איך כל הדיקטטורה הזאת התרחשה, מאיפה נבע כל הפחד הזה ומה היו הקריטריונים לעצירתם ורציחתם של 20 מליון?

לאחר שקראתי את הספר "ילד 44", הבנתי איך כל המערכת הענקית הזאת פעלה.

הספר פותח בכפר אוקראיני קטן בשנת 1933, כידוע לרוב, באותו הזמן באוקראינה שרר רעב כבד ומיליוני אנשים מתו.

הפרק הראשון, היה כנראה הפרק המבחיל ביותר, כי בפרק הראשון תואר הכפר בשעת רעב, כיצד אנשים אכלו שבבי עצים, חרקים, עפר ועוד "מאכלים" מסוג זה כדי לשרוד.

בתוך כל הרעב הזה חיה משפחה. המשפחה הייתה חד-הורית, מפני שהאב נטש את בני משפחתו, ורק האמא נשארה ביחד עם 2 הבנים: פאבל ואנדריי.

פאבל הוא הבן הבכור, הוא גם החכם ביותר. הוא צייד מוכשר, ודואג לאימו כאילו הוא מחליף את אביו, והוא רק בן 10.  אנדריי, אחיו הקטן, בן 8. הוא מגושם ובעל קשיי ראייה אשר ברור כשמש שהוא זקוק למשקפיים, שבזמנים קשים אלו אף אחד לא טורח להבין זאת.

בעוד ופאבל חיפש אוכל, צדו עיניו על חתולה לבנה, הוא רץ לביתו לקחת פיתיון, ואנדריי (שמעריץ את פאבל) מתלווה אליו.

באיזשהו שלב אנדריי כבר לא רואה את פאבל, אך שומע את זעקותיו. הוא רץ הביתה לספר לאימו שפאבל נעלם, ואימו פוסקת שמישהו צד אותו כדי לאכול את בשרו.

20 שנה מאוחר יותר, ב1953, גופת ילד בן 5 נמצאת על פסי רכבת. הורי הילד טוענים שהוא נרצח, ואילו החוקר שממונה על החקירה מנסה לשכנע אותם שמדובר בתאונה.

לחוקר קוראים לב סטינוביץ', סוכן מטעם "המשרד לבטיחון המדינה", הוא מנסה להסביר להורים שמדובר בתאונה מפני שבברה"מ אין פושעים ואין פשעים, חוץ מפשעים נגד המדינה. הממסד מנסה להשליט אווירה של גן-עדן קומוניסטי שבו אזרחים סובייטים חיים בשוויון ולא מבצעים אחד בשני פשעים.

בכל אופן, לב מצהיר שהילד מצא את מותו בתאונה מצערת, אך האם הוא משוכנע בכך בעצמו? ואולי בעצם באמת פועל בגן העדן הקומוניסטי רוצח סדרתי?

מכאן העלילה מתפתחת למחזות בלתי צפויים ומעניינים, בסיפור בלשי מרתק, מרהיב ומותח.

מדובר פה במותחן מצוין וספר בלשי מהדרגה הראשונה, ספר שקוראים בשקיקה ובמתח, עד שלא מגיעים לעמוד האחרון.

עקב קריאת הספר למדתי דברים רבים, על התנהלות המדינה המפחידה שכה הרבה סיפרו לי עליה אבל מעולם לא באמת הבנתי איך זה בדיוק קרה. הבנתי מה הייתה האווירה באותם ימים, אווירת האימה והפחד. זהו ספר בלתי נשכח עבורי, ועל כן, אני ממליץ עליו בחום.

מאת הצפרדע