סיימתי את הספר בשם הזה של מאיר שלו

אתם יודעים איך זה כשמסיימים ספר שתופס בגרון,

רוצים להשאר איתו עוד קצת ועוד קצת.

שלו מספר סיפור קטן מצחיק ועצוב שקשור בסבתו טוניה

ומרחיב  על משפחתה בנהלל לפני ואחרי שהוא  נוגע בפואנטה שלשמה התכנסנו.

 הכרתי את מאיר שלו,לא אישית כמובן אלא מראיה

שמעו של אביו, המשורר יצחק שלו יצא מתחומי מקום מגוריו בשנות השישים והגיע גם אל שכונתנו,בית הכרם הסמוכה

לבד מהעובדה שבלי קשר היינו  חוצים את שדרות הרצל הרחוב שהפריד בין בית הכרם לקריית משה,בעיקר בלילות קיץ לוהטים,עת פקדנו את שדרות המאירי הרחוב שחצה את קריית משה,שם היה  סוג של הוסטל לקבוצות צעירים שבאו מארצות הברית  ושם התקבצנו יחד עם בני נוער ישראלים שרצו להכיר "בחורה אמריקאית"

ואז גם ראינו את המשורר פוסע בשדרה או מחכה כמו אחד האדם לאוטובוס מספר 6 של חברת "המקשר" שתחנה שלו שכנה ברחוב קריית משה.

הסיפור על טוניה ,סבתא של שלו שהייתה מן הסתם בגילה של סבתא שלי לא הזכיר לי אותה,את סבתא שלי

טוניה הייתה איכרה וסבתא שלי  למרות שחצתה את הארץ על חמור בחיפוש עבודה והצטרפה לבסוף למייסדי בנימינה,בחרה בקריירה אחרת לגמרי

אבל מכיון שהן עלו מאותה תפוצה (רוסיה) יש ביטויים ששלו מתאר בנוגע לסבתו שאני שמעתי מסבתי.

אבל יותר  מאת סבתא שלי הזכירה לי סבתא טוניה את ה.

ה. שכבר כתבתי עליה לא פעם ,מבנימינה,בת לאחת ממשפחות מייסדי המושבה שאומנם אם אני לא טועה עלתה מגרמניה אבל היו לה ניואנסים סובייטים בעליל עם הריטואל של טיפול במשק ובבית של איכרים.

שלו גם מספר על נסיעה ברכבת מירושלים לחיפה ואני כילד זוכר נסיעה כזו ברכבת מירושלים,הנסיעה עברה  על קו הגבול עם ירדן

מימין זרם הביוב ומשמאל עיבדו חקלאים ירדנים חלקות אדמה על הטרסות

נסיעה מירושלים לתל אביב לקחה  קרוב לשעתיים אבל כילדים זה לא היה כל כך חשוב לנו.

שלו מתאר  הליכה מהכביש הראשי לתוך נהלל שם הוריד אותם האוטובוס מחיפה לעפולה

ונזכרתי בפעמים שסבתי,סבתא טובה  לא לקחה אותנו בדה -סוטו של קופת חולים כללית עם האריה הנהג,הרי שנסענו לבנימינה בערך כמו ששלו מתאר

ברכבת,באוטובוס

עד הכניסה לבנימינה ומשם ברגל.

עברו הרבה שנים אבל בכל פעם כשאני נכנס לבנימינה יש את הריח המיוחד הזה של המושבה שאני לא ממש יכול לתאר במילים

ואם זה גם יוצא בצהרי יום קיץ חם,אין אף אחד ברחוב

גם לא האיכרים החרוצים ביותר.

יסלחו לי קוראי הותיקים שאני חוזר שוב ושוב אל דמותה של ה'

שהייתה הדמות הדומיננטית של המשפחה שלנו בבנימינה

אם לסבתו של שלו ,טוניה היו חוקים מוזרים (ואין לי שום כוונה לעשות ספוילר ולהחריב לכם את הנאת הקריאה העתידית) הרי שגם לה' היו חוקים ודרישות משלה

לעד אזכור את הערותיה על סגירת דלת הרשת מהמרפסת שסככת גפנים גדולה ומרשימה כיסתה את גגה

או הערותיה אלי בנוגע להיותי אכלן קטן מאוד מול השפע שהיה על השולחן ותחזיתה של ה' לעובדה שאם לא אוכל,אחלה בברי ברי

מאיר שלו מספר סיפור קטן על סבתא שלו,סבתא טוניה מנהלל

בדרך הוא מספר על משפחתו,הוריו,דודיו ועל חייו כילד ירושלמי,בן איכרים מנהלל

ועל הדבר ההוא שסבתא טוניה החביאה  במשך 40 שנה באמבטיה

סיפור עצוב ומצחיק מספר מאיר שלו

סיפור על אנשים שהיו מלח הארץ,בנו אותה סבלו בה הוציאו את לחמם מהאדמה הקשה

וחיו ואהבו ומתו

כמו בהמון מקומות בארץ

הדבר היה ככה

תיהיו טובים

נכתב על ידי טליק