צוות מלחים עובדים על אניית מגדלור, שתפקידה לכוון אניות המגיעות לנמל. בנו של רב-החובל מזהה במשקפת סירה הנסחפת בסערה, והם נחלצים לעזרתה. עד מהרה מתברר כי שלושת האנשים שעלו מן הסירה הם פושעים חמושים, וכי הציפיות שלהם אינן עולות בקנה אחד עם כוונות אנשי האנייה. עולה כאן דילמה מוסרית ומעשית. נוצר פער בין יצר ההישרדות של המלחים לבין הרצון לבצע את תפקידם. בין ציות לרצון הפושעים לבין עמידה תקיפה על המשמר לטובת האניות היוצאות ובאות. פרייטג, רב החובל, מתלבט ומשנה את דעתו לאורך הנובלה הקצרצרה הזו. הוא נקלע לוויכוחים עם צוות העובדים שלו, המוחה על היסוסו ועל העדר הפעולה.

המצב אליו נקלעו אנשי הצוות הוא מצב מענין ומאתגר מבחינה אינטלקטואלית. לעולם אי אפשר לדעת מה היינו עושים במקומו של פרייטג. אבל, ויש כאן אבל, הספר כתוב בנימה מאוד מרוחקת ומנוכרת. הוא לא מעורר אפילו שמץ הזדהות עם אף אחת מהדמויות. הדמות היחידה שפותחת את לבה בפני הקוראים היא זו של הנבל הראשי, המכנה את עצמו דוקטור קספרי.

לכן, אני ממליצה על הקריאה בספר, אבל זו המלצה בערבון מוגבל. לא קל להתחבר לספר מבלי להרגיש הזדהות עם הדמויות, וזו תחושה שליוותה אותי לאורך הקריאה בו.

מאת ליאור בצר