לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מקום מפגש לאנשים שאוהבים לקרוא ספרים, לכתוב ולדבר על ספרים.

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2010

גיבור הספר אינו אדם מסוים אלא רגש: חמוטל ילין על "רשלנות" מאת דבורה רוברטסון


[על "רשלנות" באתר כתר]

אל הספר רשלנות של דבורה רוברטסון הגעתי בזכות העטיפה היפה והמכשפת, אבל מה שבאמת קנה את לבי היה התקציר שעל הכריכה האחורית, המתאר ילדה-בוגרת בת שמונה, שנאלצת לגדל את עצמה, את אחיה בן החמש ובמידה רבה גם את אימא שלהם.

אבל גם העטיפה וגם התקציר לא הכינו אותי למה שבאמת מסתתר בין הכריכה הקדמית לאחורית - אחד הספרים המרגשים ביותר שקראתי מזה שנים.

גיבור הספר הוא לא אדם מסוים אלא רגש - אבדן - וכמעט כל הדמויות המתוארות בספר מתמודדות עם רגש זה באופן יומיומי, אך מסיבות אחרות ובצורות אחרות. פרל הקטנה מנסה לשמר את זכר אחיה, אבל יודעת שמה שהמבוגרים אמרו לה אינו נכון - ריילי אינו ממשיך לחיות בתוכה. כל הזיכרונות שלה ממנו מאובנים, מאומצים, מאולצים. לילי, אימה הילדותית של פרל, ממשיכה כלפי חוץ לחיות כפי שחייתה תמיד - להיתלות בגברים ולנסות להשיג מהם כסף וחפצים, אך כנראה שגם סוג של נחמה. אנה, שמנסה לעזור לפרל וללילי להתמודד עם כאבן, מגיעה ממקום של ניסיון אישי - בתה הבוגרת נרצחה כנראה על ידי בן זוגה, אך גופתה מעולם לא נמצאה. חוסר האפשרות לפקוד קבר מוסיף עוד יותר על הכאב, והיא מתנחמת בביקור באנדרטה לקורבנות פשע שגופותיהם לא נמצאו. אדם הוא אמן מרושש ושנוי במחלוקת, שהתפרסם וזכה לביקורת רבה לאחר שיצק פסל מגופתה של נערה שמתה ממנת יתר במחסן שלו. כשמתקבלת ההחלטה להקים אנדרטה מיוחדת לילדים שהיו קורבנות פשעים הוא נחוש בדעתו להיות זה שיזכה במכרז ויתכנן אותה. סוניה התאלמנה לפני כשנה מפיטר, בונה רהיטים מפורסם ומכובד. סוניה מעולם לא הייתה חברותית במיוחד, וכעת, כששני בניה גרים בחוץ לארץ, היא מבלה את רוב זמנה לבדה, מוקפת ברהיטים שמזכירים לה שוב ושוב את בעלה, את בניה ואת החיים שהיו לה פעם.

אך מה שהופך את רשלנות לספר כל-כך מוצלח בעיניי הוא לאו דווקא ההתרחשויות בספר, או אפילו הדמויות, המשורטטות בדיוק מדהים, המעוררות חיבה וחמלה, אך לרגע אינן מתוארות כמושלמות. זו האינטיליגנציה הרגשית המדהימה של הספר; ההבחנה הדקה, האנושיות המפעמת בו לכל אורכו; העובדה שעל אף שזהו ספר שעוסק באבדן, ושעצב שורה על כל אחד מדפיו, אין הוא מדכא; העובדה שעל אף שזה ספר שכולו רגש, אין בו טיפה פאתוס; הכבוד הניתן לדמותה של הילדה פרל, הן על ידי חלק מהדמויות האחרות והן על ידי הספר עצמו, שאינו חס עליה ואינו מנסה לעצב את דמותה על פי מה שמבוגרים רוצים לחשוב על ילדים. ולקינוח, השימוש המושכל והרגיש באגדת הפולקלור האירית "ילדי ליר" ובסיפור חייו של האדריכל הידוע פרנק לויד רייט.

רשלנות הוא ספרה הראשון של רוברטסון האוסטרלית, ואני בהחלט מצפה לראות מה היא תכתוב בעתיד.

 

חמוטל ילין

(רשלנות. דבורה רוברטסון. מאנגלית: איה ברויר. כתר, 2010. 304 עמ').

 

הפוסט התפרסם במקור בבלוג בלי ניקוד

 

 

עוד על "רשלנות" במועדון קריאה: כאן וכאן.

 

נכתב על ידי , 12/8/2010 18:32   בקטגוריות חמוטל ילין, רשלנות  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



36,163
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , יצירתיות , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למועדון קריאה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מועדון קריאה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)