יום אחד/דיוויד ניקולס. מאנגלית: קטיה בנוביץ'. הוצאת כנרת

מה קרה לכם כשהארי פגש את סאלי?

אצלי, אחרי הצפייה הראשונה מני רבות בסרט המופלא הזה, השתנתה התפיסה לגבי הרומנטיקה בקולנוע. מאותו הרגע, היו סרטים רומנטיים טובים פחות או טובים כמו הסרט הזה.

והנה נתגלגל לו לידיי ספר, שכבר אחרי כמה עמודים, אמרתי לעצמי(ועניתי לעצמי בהסכמה וחיבה אמיתית)- "היי, זה כמו "כשהארי פגש את סאלי", רק עם אותיות!!!".

הסופר דיוויד ניקולס עושה דבר שהייתי שמחה לעשות עם עצמי אם לא הייתי מפסיקה לכתוב את היומנים שלי בכיתה י"ב... הוא לוקח טווח של עשרים שנה- מסיום הקולג' ועד גיל 40, וחותך אותו לחתיכות שוות בגודל שנה אחת בדיוק.

בכל פרק אנחנו מקבלים פרוסת חיים המתרחשת באותו התאריך, בצעדי שנה אחת קדימה.

ובפרוסת החיים הזו אנו עוקבים אחרי שתי דמויות-אמה ודקסטר. שני צעירים, שנפגשו ו"השתעשעו" בלילה האחרון של לימודיהם בקולג', אך בניגוד לכל הציפיות(שלהם, לפחות) הם נשארו חברים טובים לאורך אותן עשרים שנה מדוברות.

וכך, ב 15 ביולי בכל שנה, אנחנו פוגשים אותם ובוחנים את חייהם, את המרחק שלהם מחלומותיהם והאחד מהשני.

 זהו רומן על הפער בין מה שהיינו בחלומותינו לבין מה שאנו היום. תמימות הנעורים והתפכחות מאשליות. הזדמנויות מוחמצות, צחוק ודמעות.

וכן, הוא שנון, מה שמרחיק אותו מהרומן הרומנטי, וכתוב כבר כמעט כמו תסריט להגשה...(ואכן, הוא כבר מעובד לקולנוע).

אני התמוגגתי לי מן התמוגגות שכזו, ואני מאחלת לכם בילוי דומה.

מאת אירית ישראלי