אדום החזה –  יו נסבו

Rodstrupe – Jo Nesbo

מס עמודים: 575
שנת הוצאה: 2010
מנורווגית: דנה כספי
הוצאת בבל, הוצאת ידיעות ספרים

כריכה אחורית

בריון ניאו נאצי שמחץ את גולגולתו של מהגר וייטנמי מזוכה בגלל טעות טכנית. רובה מרקלין קטלני ונדיר עם קליעים בקוטר 16 מ"מ נמכר בסכום עתק בעסקת נשק מסתורית. הומלס אלמוני נשחט במיומנות בסמטה אפלה. מה שנראה כטפטוף מקרי של כמה אירועים אקראיים מתעצם בהדרגה ועומד להפוך לזרם של מעשי רצח ללא הסבר.

המפקח הארי הולה, הטרוד במשימות אבטחה לרגל חילופי המילניום, בהתמודדות עם תככים בתוך משטרת אוסלו ועם צרור מלא בבעיות אישיות, נקרא לחקירה. הממצאים מובילים אותו למקומות ולזמנים אחרים, לפרשיית בגידה ונקמה שתחילתה בחבורת צעירים נורווגיים שהתנדבו לסייע לגרמנים בקרב על לנינגרד במלחמת העולם השנייה, והמשכה בחיסולי החשבונות, הטיהורים וההלבנה הפוליטית של נורווגיה אחרי המלחמה.

ההמלצה שלי

זהו ספר מתח אינטליגנטי ,מורכב, מרתק ועשוי היטב. הסגנון נהדר ,יש בו שנינות ומסרים חבויים והוא ממש כיפי.

הפרקים קצרים. כל פרק הוא בעל כותרת ועובר מהעבר להווה. בהמשך הספר , הזמן של העבר הנע קדימה, פוגש את ההווה. בתחילה כמעט אין קשר במעברים הללו אך התובנה מפציעה לקראת אמצע הספר. עם זאת, לא ניתן לעזבו בגלל כתיבתו היפה והיכולת למשוך אותך  בסקרנות להמשך. כי, הספר מלא הפתעות....ואם זה לא היה ספויילר, הייתי מספרת לכם על נקודות ההשקה המבריקות.

במרכז הספר נמצאת דמותו של מפקח המשטרה הארי, שאינה דמות הרואית של שוטר מאצ'ו ולא סופרמן. הארי  ,כבן ארבעים וחמש, שותה יתר על המידה , בודד בחייו וטיפוס מסתגר. חכם,עקשן ורדוף מטרה שלא מוותר, דבר שלא תמיד מוצא חן בעיני הממונים עליו,בעל כושר ניתוח וחשיבה . מצא חן בעיני השוטר הזה... ואני אוהבת תיאורי חשיבה וניתוח בדרך לפתרון התעלומה. לקרוא איך הגלגלים מסתובבים...

המחבר נוגע בנקודה היסטורית בנקודת הזיכרון הלאומי  ותוך ביקורת חברתית חריפה , פותח לנו צוהר להיסטוריה ותרבות לא ידועים של הנורווגים ומנהיגיהם בתקופת מלחמת העולם השנייה ולהתנהגותם כאופורטוניסטים בזמן המלחמה כולל היחס למתנדבים לצבא היטלר ומאידך לאנשי המחתרת שהיו נגד היטלר.

אני מודה ומתוודה שהיה לי קצת קשה עם השמות הנורווגים ....קשה לזכור אותם וקשה להגותם...הם בוודאי אומרים אותו דבר על השמות שלנו...

הכריכה אף היא יפיפייה. שילוב הצבעים, צילום הציפור וטיפות הדם - נהדר.

אני שמחה שהספר תורגם וזכינו לו ומצפה בכיליון עיניים גם לספרים הקודמים וגם לספר ההמשך כי הסוף הוא מעין פתיחה לספר הבא -חובה לתרגם...כי העניינים לא פתורים לגמרי.

בסיכום, זה ספר ששאב אותי פנימה, ריגש והשאיר אותי חושבת עליו  גם במהלך הקריאה וגם לאחריו.

ממליצה מאוד, מאוד , מאוד.

ציטוטים:

"הארי היה אובד עצות.הוא הכיר את התחושה הזאת, את הוודאות הפתאומית שהוא יודע מי הרוצח, וידע שהתחושה מסוכנת. מסוכנת משום שהיא גורמת לך להפסיק להטיל ספק, להפסיק להקשיב לקולות הקטנים שמספרים לך על סתירות, שאומרים לך שהתמונה אינה שלמה למרות הכול. ספק הוא כמו מים קרים, ואתה לא רוצה מים קרים כשאתה מרגיש שאתה עומד ללכוד רוצח."

" מה הפלא שהיטלר הרגיש קרבה לנורווגים, הרי אנחנו לאומנים קנאים בנפשנו, אנחנו רק לא מעזים להודות בזה".

מאת שוש מילמן