"חדר" מאת אמה דונהיו בהוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, תרגמה מאנגלית: קטיה בנוביץ', עטיפה: דוד ויוסף, 343 עמודים
הרבה סופרלטיבים כתובים על כריכת הספר, ואני מסכימה עם כל אחד מהם.
אכן, זה הספר לקחת לאי בודד. ולו רק בשביל הרעיונות שתקבלו על יצירתיות במקומות מבודדים...
ג'ק בן החמש נולד בחדר. זהו שמו של היקום שלו. "חדר". הוא אינו מודע לכך שיש עולם בחוץ. יש חלון סגור בגג החדר, ושם מופיעה כל יום "אלוהים הצהובה", ובאירועים מיוחדים, בחושך, גם "אלוהים הכסוף".
ג'ק גר ב"חדר" עם אימא. ולפעמים , בלילה, מגיע ניק הזקן. אז ג'ק נכנס ל"ארון בגדים" ומנסה לכבות את עצמו ולהתעורר בבוקר.
מה שג'ק לא יודע הוא שניק הזקן חטף את אימא מהרחוב, לפני 7 שנים, כאשר הייתה סטודנטית בת 19, ומאז היא כלואה בחדר שבנה בחצר.
זהו סיפור על אהבת אם אולטימטיבית. ג'ק הוא חייה, בכל מובן אפשרי.
היצירתיות המדהימה בה היא בונה לו סדר יום עמוס ומספק, משחקים הבנויים משאריות אוכל וקרטונים, משחקי שפה ודמיון, משחקי ספורט, כל מה שאפשר כדי לגדל ילד בריא בתנאים הנוראים הללו, היא מעוררת הערצה. וג'ק לא רק בריא. ג'ק אפילו מאושר.
כל אלה מעוררים מחשבה, ואולי אף ביקורת, על העולם החומרי שהתרגלנו לחיות ולהיות תלויים בו.
אך מה יקרה לג'ק ביום בו ייודע לו שיש עולם אחר בחוץ?
מה יקרה לו, לילד שאפילו אינו יודע לדבר בגוף שלישי מפני ש"הם" לא קיימים בעולמו, אם יצא לאוויר החופשי, הצח, מלא החיידקים, האור, שינויי הטמפרטורות, ו...הציוויליזציה?
הספר "החדר", מסופר מפי ג'ק, בשפה מיוחדת ,תמימה ומחוייכת של ילד בן חמש, אך הוא אינו מחוייך כלל וכלל. הוא מצמרר, מעורר מחשבות,ואולי אף משנה תפיסת עולם.
אז כמו שאומרים....אם תקראו רק ספר אחד השנה... וגומר.
מאת אירית ישראלי