עיניים של טוארג/ אלברטו וסקז-פיגרואה. מספרדית: מרינה גרוסלרנר. כנרת זמורה ביתן

בני שבט הטוארג חיים במדבר סהרה, מפוזרים בין כמה מדינות מושחתות באפריקה,ללא עצמאות וללא גאווה.

משבטי לוחמים אגדתיים הפכו לקרעים קרעים של שבטים מבודדים החיים בין חולות המדבר ומנסים לשמור על מסורותיהם העתיקות.

ובחום של 50 מעלות ביום, ללא פיסת צל, באזורים בהם נדרשת מיומנות אדירה כדי לשרוד, אין מפריע, מלבד פעם בשנה, כאשר מוצאים עצמם בני הטוארג מתגוררים במרכז מסלול מרוץ הראלי, החוצה את המדבר ללא הבחנה, ואשר משתתפיו הפראיים גורמים שנה אחר שנה לפגיעות עצומות בנפש וברכוש תוך שהם משאירים אחריהם שביל רחב של התנשאות, חוסר התחשבות, וביטול כל תרבות מלבד תרבות הנהנתנות, העושר והצריכה.

ומכיוון שמאחורי מרוץ הראלי עומדים גופים עשירים ומשומנים של פרסומות לשתיה, סיגריות, מכוניות וביגוד, אין עוצר ואין מפריע.

עד אשר טעות בסימון המפות, גורמת לחלק ממשתתפי המרוץ לעבור ליד מאהל של משפחה בודדת אחת. משפחתו של גיבור טוארגי אגדי אשר הקריב חייו למען ניסיון איחוד השבטים והובלתם לעצמאות.

משפחה, אשר בגלל טעות גורל, מסתתרת בלב המדבר מפני זעם בני שיבטה.

המשפחה חיה על גבול יכולת הקיום, ונאחזת בבאר שחפרו בניה במו ידיהם, המספקת כמות מזערית של מים.

והנה, במעשה אחד של אכזריות ובורות, שופך אחד ממתחרי המרוץ פחית שמן לתוך הבאר, בעודו זוקר לעבר בני המשפחה אצבע משולשת.

כאן תמה הכנסת האורחים של המשפחה, ובעקבותיה של כל בני השבט.

בעוד בני המשפחה חוטפים מספר נהגי מרוץ תוך דרישה כי הפוגע בבאר יוסגר לידיהם על מנת שיוכלו לכרות את ידו, כפי שדורשת המסורת, מכריזים זיקני השבט כי לא יאפשרו עוד למרוץ לעבור בשטחי הסהרה,וכי ייפגעו בכל מי שינסה לעשות זאת.

מלחמת הנהנתנות והעושר מול התרבות העתיקה, המסורות והכבוד, פורצת.

התנגשות בין תרבויות, ושוב אנו מוצאים עצמנו בזים לעצמנו, לזלזול שלנו בתרבויות אחרות, להבל החומריות שלנו, ולחוסר הצניעות.

נאנחים, וממשיכים לספר הבא שקנינו ב"ארבע במאה".

מאת אירית ישראלי