סופרפריקונומיקס/ סטיבן לוויט וסטיבן דבנר. מאנגלית: עידית שורר.

מפעם לפעם אני קוראת ספרי כלכלה. בדרך כלל, מדובר במאמץ. ספרם הקודם של המחברים, "פריקונומיקס", היה מפתיע ומשובח במיוחד משום שהגם שהיה ספר כלכלה ברמה טובה, שמוגדר לכאורה כספר עיון, חוויית הקריאה בו הייתה של רומן מתח מוצלח במיוחד. תהיתי האם החוויה הזו תצליח לחזור על עצמה ב"סופרפריקונומיקס", ואני שמחה לבשר שכן. מסתבר שאלה לא רק הנושאים ולא רק החידוש שבפרויקט, אלא מפגן כישרון ייחודי.

הכותבים שוב הצליחו לעסוק בסוגיות מוכרות כגון שוק הזנות, ההתחממות הגלובלית, זיהומים בבתי חולים, ולהציג מחקרים מיקרו כלכליים בצורה חדשנית, מעניינת ופרובוקטיבית. רוב הפרקים מרתקים מאוד, ונראים אמינים במידה רבה בין היתר בזכות הצגת הביסוס המדעי שלהם, התכתבות עם גופי הידע המסורתיים והכרה בעמדות סותרות. התוצאה המתקבלת היא תחושה שהכותבים מצליחים להראות את הזווית הנעלמת בשדה הראייה וכך להפוך את התמונה על פיה ולגלות את הטעות בחשיבה הקיימת.

צורת החשיבה הייחודית של לוויט ודבנר זוכה להשלמה בדמות סגנון הכתיבה הנעים מאוד של המחברים. בניגוד לספרי כלכלה פופולארית רבים, הוא אינו מקצועי מדי או מרחיק. הגם שהתוכן הוא ברמה גבוהה, ויש דיון בתיאוריה כלכלית, סטטיסטיקה וכדומה, הכותבים הצליחו להימנע מהמלכודת הקלאסית של כתיבה למומחים. הניסוחים בהירים וקולעים, הסגנון משעשע, והטקסט נגיש מבלי שמורגשת הנמכה או השטחה של התוכן. בהקשר הזה ניכר שגם התרגום הוא טוב בכללותו. למרות טעויות נקודתיות כגון התייחסות למנחה תזה כיועץ (תרגום מילולי מדי של המונח האמריקאי) ולתאים סרטניים, ככל הנראה מסוג low grade, כתאים שאינם קטנים (סיווג שאינו קיים בעברית. הסך הכל מצליח להיות מדויק למרות ההתייחסות למגוון תחומי ידע ולהעביר את אופי החשיבה והכתיבה הלא-קונפורמיסטיים של לוויט ולבנר באופן אופטימלי.

מאת שרון