פרויקט האושר / גרטשן רובין. מאנגלית: לינדה פניאס אוחנה

לפני כמה זמן שוחחתי עם חברה טובה על אושר והעדרו, ורגשות אשמה בעקבות זאת. החברה עצמה העידה שהחיים שלה בסך הכל בסדר: יש לה בעל נפלא ושלושה ילדים מקסימים, היא נראית נהדר, המצב הכלכלי בסדר והיא גם מאוד מצליחה בעבודה. ובכל זאת, היא לא מאושרת. חשבתי שהספר "פרויקט האושר", שדן באישה שמצבה דומה והקושי איתו היא מתמודדת דומה, יתן לי כמה רעיונות לעצות טובות לשיחתנו הבאה. לכן קראתי אותו בעניין רב.

הספר הוא Self help book אמריקאי קלאסי. הוא נותן שורה של כללי אצבע שעזרו למחברת ומספר כיצד היא נעזרה בהם. הכללים הם מאוד אישיים, והמחברת עצמה מודה שהכללים לעיתים סותרים את עצמם ולא מתאימים לכולם. עם זאת, היא מציעה בסוף הספר רשימת שאלות שיעזרו לקוראים לעצב את רשימת הכללים והמטרות שלהם. המחברת גם מספרת את "סיפור המסע" שלה בדרך אל האושר, והיא כנה מספיק כדי לספר שסוף הדרך שמתאר הספר הוא רק ראשיתה של דרך ארוכה.

בסופו של דבר, לא מצאתי בספר את התשובות שחיפשתי עבור חברתי. ראשית, הנאתי מהקריאה נפגעה מאוד מעריכה לא מספקת, הן מבחינת התוכן והן מבחינת התרגום שהוא אמריקאי ומילולי מדי. התוצאה הייתה חווית קריאה מתסכלת מעט, ותחושה מעגלית שהיא ההפך הגמור מהתחושה שספר מסוג זה צריך לתת. בסופו של דבר לא חשתי כי עברתי את המסע עם המחברת, ולא השתכנעתי בהצלחת הפרויקט, מעבר לרמה הבנאלית. שנית, מציאות החיים שהמחברת מציגה היא ספציפית כל כך שהתקשיתי להזדהות עם הרבה מהתוכן. רשימת הרעיונות הניו אייג'יים שבו היא נחמדה מאוד, אך אינה מהווה חידוש גדול בעבורי. נדמה לי שקהל היעד של הספר הוא אנשים מודעים או ביקורתיים פחות, אשר מסוגלים לקרוא את האמור בו כמות שהוא. עבורי, התועלת המרכזית בספר היא רשימת ההפניות שבו. אולי אתן אותה לחברה בשיחתנו הבאה.

 מאת שרון