כל שבעת הגלים/ דניאל גלטאואר. תרגום: דפנה עמית

זהו ספר ההמשך לרומן המיילים "טוב נגד רוח הצפון" אשר ביקרתי בעבר. לאחר נקודת ההכרעה שהייתה בספר הקודם, הייתי סקרנית לדעת כיצד יוכל הסיפור להמשיך, ועל מה יצטרך לוותר המחבר על מנת לאפשר זאת. לצערי, הוא ויתר על כל מה שהיה בעל ערך בעיניי בספר הקודם. בלא ספק, שני הספרים הם ספרות קלילה מאוד, וחוויית הקריאה היא באמת אינטרנטית (אפילו SMSית) בכך שהיא מורכבת ברובה המוחלט מחילופי דברים קצרים ומהירים. יתרונו של הספר הנוכחי בכך שהוא אינו צריך להוכיח שוב כיצד התבססה מערכת היחסים, ולכן גובר על אחת המכשלות העיקריות של הספר הראשון. עם זאת, הוא נכשל באחרות.

זהירות: ספוילר ב-2.5 השורות הבאות

הספר הקודם הסתיים בקטיעתו ההחלטית של הקשר בין אמי לליאו ששורשה במכתבו של ברנרד, בעלה של אמי, לליאו. במכתב זה ציין ברנרד שהוא מודע למערכת היחסים בין השניים, ועיקרו של המכתב היה בקשה להגשים ואז להפסיק את מערכת היחסים. מכתבה זה הופך להיות כוח מניע (הפוך) גם בספר הנוכחי: נקודת המשבר בה הסתיים הספר הקודם הותירה את כל השאלות פתוחות. כדי להמשיך מנקודה זו, היה על הספר הנוכחי לתת תשובות, כאשר הברירות היו בין רומן פוריטני לטלנובלה. כדי לא להרוס את הקריאה לא אספר איזה מהן נבחרה, אולם אין בכך כדי לשנות הרבה – שתי הבחירות הן בעלות אותו אפקט של הריסת הערך שבסיפור לחלוטין.

למיטב הבנתי, הספר הראשון נכתב כיצירה עצמאית, ורק לאחר לחץ וביקוש נכתב הספר השני. עובדה זו מכניסה את ההתפתחות בספר השני להקשר, ומלמדת כי כל ההתרחשות שבו מיועדת למי שלא יכול היה להשאיר את הדברים באוויר אלא חייב היה לקבל הכרעה, ודווקא את ההכרעה שננקטה בספר. כלומר: הסקרנים ורכי הלבב יכולים לקרוא את הספר השני. מי שמחפש ערך ספרותי, מוטב לו שיימנע וכך יציל לפחות את הראשון.

מאת שרון